כשנכנסים או יוצאים בקטע הצפוני של כביש 6, מיד קופצות לנגד עיננו צמד המלים עין תות. הסתקרנו ורצינו לבדוק מהו ה"עין" הזה בתוך הנחל הכה מפורסם בשמו, אך הלא מטויל מספיק- לטעמנו לפחות.
והכי חשוב לחלק לא מבוטל באוכלוסייה, פארק קרוב ומהיר.
אז מי הוא התות הזה? מסתבר שבמרומי רמת מנשה, זורם לו נחל דליה (על שמו גם אחד הקיבוצים באזור –דליה). אגב, במקום ארוחת בוקר נהדרת ב"זהר בדשא".
עוד באתר:
והתות?
נחל תות הוא אחד מיובליו של הנחל הזה הזורם צמוד לכביש 70. בקטע שבין אליקים למחלף זיכרון יעקב.
צריך לזכור ולהפנים. נחל תות הוא נחל אכזב שמרשים בזרימתו בימי החורף ואם תבואו בקיץ או אפילו בסוף האביב לא תראו כלום. לכו עכשיו.
לאורך הנחל, המסתיים למרגלות המושבה בת שלמה, מספר נביעות ובריכות, לא לכולם ניתן להיכנס, שכן הסבך מכסה את האפיק. כמה וכמה מהם אמנם ראויים לשכשוך, אך יחודו של הפארק, נובע בעיקר מהפריחה המגוונת שצומחת לאורכו.
בימים אלו אחרי טיפות גשם שירדו באמצע השבוע, השטח צבוע באלפי כלניות מסוגים שונים: לבנות, אדומות, סגולות. לצידן, "מתחת לכל סלע" כנאמר בשיר, שלל רקפות למכביר, שיחי אחירותם ופרחי העיריוני הצהוב וגולת הכותרת עכשיו, הם פרחי תורמוס ההרים, הפורחים בצבעי הסגול הבוהק ומכסים את השטח בפריחה סגולה שצבעה עז ובוהק.
איך מגיעים
אורך המסלול כשעה. לבאים מדרום בכביש 6 או כביש 79 נוסעים עד מחלף אליקים ונפנה חזרה לכיוון מערב. אחרי ק"מ וחצי , נפנה ימינה מכביש 70 לתחנת הכח חגית, ומיד שוב ימינה למגרש חניה מאולתר אך מסודר. יורדים בשביל לפי השילוט "פארק חגית" ושביל האופניים. אחרי כמאתיים מטרים, נחצה את נחל תות נעבור שער בקר ונלך רגלית בדרך הישנה כשמשמאלנו זורם הנחל. מידי מאה-מאתיים מטרים ישנה בריכה או שתים. במהלך הדרך שלל פריחות. לעצור, לצלם, להתבונן, לעשות פיקניק קטן על אחד הסלעים ולהמשיך. כעבור חצי ק"מ גבעת התורמוסים. מדהים ויפה. נמשיך עד למאגר המבוטן השני, נעלה במעלה ההר , נלך בשביל במרום הרכס עד ששוב נתחבר לשביל בו הגענו. משם נשוב מבושמים עד לרכב.
