חפירות ארכיאולוגיות בהשתתפות תלמידים, תושבים וחיילים המתנהלות בחודשים האחרונים בחוקוק שליד הכנרת, מספקות הצצה אל רגעים דרמטיים בתולדות העם היהודי: הכנתם של מקלטים תת-קרקעיים (בדומה לממדי"ם של היום) לקראת פרוץ המרד היהודי כנגד הרומאים בהנהגת בר כוכבא, בשנת 132 לספירה.
מהחפירות עולה, כי כחלק מההכנות של היהודים למאבק בשלטון הרומי, הן במרד הגדול והן במרד בר כוכבא, הסבו תושבי היישוב חוקוק את בורות המים שנחצבו עוד בתקופת בית המקדש השני למערכות מסתור. בנוסף – במצוקתם, הם ביטלו מקווה טהרה, ובמקומו – חצבו מערכת מסתור מסועפת, שאפשרה התניידות בטוחה מתחת לבתים, בתוך מחילות מפותלות, צרות ונמוכות במיוחד. במערכת תת-קרקעית זו, אשר הינה הגדולה והמרשימה שהתגלתה בגליל, כשמונה חללי מסתור, ומחילותיה נפתלות בעלות זוויות של תשעים מעלות (על מנת להקשות על האויב הרומאי החמוש בציוד כבד, במרדף אחר הנמלטים). בחפירות התגלו מאות שברי כלי חרס וזכוכית, טבעת מרשימה במיוחד שעוטרה בגמה (אבן חן שהוצמדה לטבעת אך לא נמצאה) של אישה או נערה שנראה שנשמטה מידה, וממצאים נוספים שמספקים הצצה לרגעים הדרמטיים מהמאה ה-2 לספירה.
צילומים: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
עוד באתר:
היישוב חוקוק מוכר במחקר העת העתיקה כיישוב יהודי כבר מהתקופה הרומית – לפני כ-2000 שנה, ושימש ככזה גם בתקופות מאוחרות יותר; התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי מזכירים שמות חכמים מהמאות ה-3 וה-4 לספירה שפעלו במקום, כגון ריש לקיש, רבי פנחס ורבי חזקיהו. על ראש הגבעה – בסמוך למערכת המסתור, נחשף בית כנסת המתוארך לתקופה הביזנטית, שבו פסיפסים מפוארים וייחודיים. בית כנסת זה, נחפר מאז 2011 על ידי משלחת מאוניברסיטת צפון קרוליינה בראשות פרופ' ג'ודי מגנס.
מטרת החפירה הארכיאולוגית שיזמה רשות העתיקות בחוקוק, במימון משרד המורשת ובשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית צפת וקרן קיימת לישראל, היא לחשוף את ההיסטוריה העשירה של האתר תוך שיתוף דור העתיד בגילוי עברו, ובסוף – להנגיש את האתר לציבור. מערכת המסתור המשוכללת שנחפרת , היא אחד מאתרי המורשת החשובים שיפותחו בגליל, שיחשפו בפני הקהל הרחב את שיטות ההגנה של היהודים בתקופה זו.
"כחלק מהחזון של רשות העתיקות לחבר את הציבור למורשת שליד ביתו, הפכנו את החפירה במערכת המסתור בחוקוק לחפירה קהילתית", מספרת ד"ר עינת עמבר-ערמון, מנהלת המרכז הארכיאולוגי – חינוכי של רשות העתיקות באזור הצפון. "החפירה משלבת תלמידים ותלמידות ממגמת ארץ ישראל וארכיאולוגיה, סטודנטים מהמכללה האקדמית צפת, מתנדבים ממועדון שוחרי המערות הארץ ישראלי, את תושבי המקום המתנדבים באתר, ואפילו השתתפו בה חיילים מיחידת סמור – יחידת הקומנדו התת-קרקעי של חיל ההנדסה הקרבית בצה"ל, שיישמו את כישוריהם גם למטרה חשובה זו".
"מערכת המסתור מספקת הצצה לימי מצוקה קשים בישוב היהודי בחוקוק עצמה ובגליל בכלל", אומרים מנהלי החפירה, אורי ברגר מרשות העתיקות ופרופ' ינון שבטיאל מהמכללה האקדמית צפת. "אבל הסיפור העולה מהאתר, הוא סיפור אופטימי של ישוב יהודי קדום ששרד תהפוכות היסטוריות ויכול היה להן", הם אומרים. "זהו סיפור על תושבים אשר גם לאחר שחירותם אבדה, ולאחר מרידות קשות, הרי שלבסוף הם הגיחו ממחילות המסתור בהן הסתתרו, והקימו בראש התל כפר משגשג, שבמרכזו אחד מבתי הכנסת המפוארים והמרשימים המוכרים באזור, ואפילו בארץ כולה".
מציאת מערכת המסתור המסועפת עשויה לתרום לדיון המחקרי בן עשרות שנים; עד כה, החוקרים היו חלוקים בדעתם בשאלה אם מרד בר כוכבא הגיע גם אל הגליל, או שמא נותר במרכז הארץ. החוקרים פרופ' ינון שבטיאל מהמכללה האקדמית צפת ואורי ברגר מרשות העתיקות מתארכים, על פי ממצאים מגוונים, את חלקיה הפנימיים של מערכת המסתור לימי פרוץ המרד השני, ולתובנה שבחלק מהמתקנים הקדומים שבתוכה היה שימוש גם במהלך המרד הראשון. "לא ברור אם המערכת שימשה למפלט במהלך המרד השני עצמו, אבל בהחלט נראה שהיא הוכנה לקראתו", הם אומרים. "אנחנו מקווים שחפירות נוספות יביאו לפתרון השאלה".
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "רשות העתיקות רואה באתר חוקוק, על כל תגליותיו, פרויקט דגל, שיהווה אבן שואבת לתיירים מהארץ ומהעולם. יחד עם השותפים שלנו במשרד מורשת ובקרן קיימת לישראל, יוצג האתר – על כל חלקיו ומורשתו, לקהל".
לדברי שלי בן ישי, מנהל מרחב צפון בקק"ל "לאור ממצאי החפירות והפוטנציאל הגדול הטמון באתר חוקוק, קרן קיימת לישראל מקדמת עריכת תכנית מפורטת ותכנון פיתוח האתר והפיכתו לאתר ייחודי מנוהל מוסדר לקליטת קהל בנושא תיירות ארכיאולוגית בארץ ובעולם. אתר חוקוק מהווה מודל לשיתוף פעולה בין טבע, תיירות וארכיאולוגיה בשיתוף רשות העתיקות והמועצה האזורית עמק הירדן".
