בשבועות האחרונים החלה 'כללית', ארגון הבריאות הגדול והמוביל בישראל, בהטמעה רחבת היקף של מהלך חדשני בתחום הרפואה היוזמת. במסגרת המהלך נכנסה לשימוש נרחב בכלל מרפאות הקהילה בישראל מערכת ראשונה מסוגה, המשנה את כללי המשחק בעולם הרפואה.
המערכת, המבוססת על בינה מלאכותית, נועדה לסייע בזיהוי מוקדם של סיכונים רפואיים ובקידום התערבות מניעתית כחלק משגרת העבודה הקלינית. מדובר במהלך המשקף שינוי תפיסתי עמוק ומתמשך, שבו מערכת הבריאות אינה מסתפקת עוד בתגובה לתסמינים, אלא פועלת באופן יזום לצמצום תחלואה עתידית.
פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל, ראש מערך החדשנות ומנהל מכון כללית למחקר, מסביר את העקרונות שמאחורי המהלך ואת הדרך שבה הטכנולוגיה משנה ומרחיבה את האופן שבו מנוהלת הרפואה הקהילתית.
עוד באתר:
פריצת דרך בעולם הרפואה מתרחשת עם המעבר מרפואה מגיבה לרפואה יוזמת. עידן חדש משנה את כללי המשחק בעולם הרפואה, באמצעות מערכת חכמה המבוססת על ביג־דאטה ויכולות מתקדמות של בינה מלאכותית, המאפשרת ניטור של בעיות רפואיות עוד בטרם היווצרותן, התרעה בשלבי זיהוי ראשונים ומתן מענה בזמן אמת. כדי להבין כיצד פועלת המערכת, מהי הבשורה שהיא מביאה עמה ואיך היא צפויה לשנות את כל מה שידוע על רפואה מונעת, שוחחנו עם פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית ומנהל מכון כללית למחקר, אשר מסביר בצורה רהוטה על תפקידה של המערכת החדשה והשפעתה על הבריאות של כולנו.
כדי להבין את הרקע לפיתוח החדשני, מסביר פרופ' בליצר על שינוי התפיסה שהוביל לכך: "לאורך דורות התקבעה בעולם הבריאות תפיסה לפיה הרפואה בעיקרה מגיבה. רק כשמופיעים תסמינים, נוצרת תחלואה פעילה או פגיעה תפקודית, אז נכנסת הרפואה לתמונה ומנסה לתקן את מה שניתן. התפיסה הזאת, ששייכת לעולם הישן, אינה מספיקה בעידן הנוכחי. בעידן שמאופיין בריבוי מחלות כרוניות ומחלות מורכבות, גישה כזאת אינה מספקת. עיקר הטיפול במחלות כרוניות הוא מניעתן מלהיווצר, ולכן ההבנה שלנו היא שתפקידה של הרפואה הוא לא רק לטפל בסימפטומים לאחר הופעתם, אלא למנוע אותם מראש באמצעות פעולות מניעתיות שמקדימות רפואה למכה".
סיבה נוספת להתיישנותה של גישת הרפואה המגיבה נוגעת לשינוי התפיסתי כלפי אורח החיים האנושי. "רפואה יוזמת שעוסקת בהיבטים מניעתיים מותאמת לאורח החיים המודרני. עם המודעות הגוברת לאיכות חיים ועלייה בתוחלת החיים, כבר לא נכון לעסוק רק בהיבטים תגובתיים. אנו רוצים להוסיף שנים בריאות לחיים. רפואה מנבאת, יוזמת ומונעת תואמת את העידן בו אנו חיים. בכללית, כמי שאחראים על ניהול מערך בריאותם של מרבית תושבי המדינה, אנו רואים בשמירה על הבריאות של מטופלינו ערך עליון, ולכן איננו מחליפים את הפרדיגמה הרפואית אלא מוסיפים עליה פרדיגמה של בריאות".
בכללית מושרשת תפיסת העומק החדשה של רפואה יוזמת. "איננו ממתינים שמטופלים יבואו להתלונן על כאבים וסימפטומים, אלא רוצים לזהות צורך בטיפול מניעתי עוד לפני שהמטופל עצמו מבין שהוא זקוק לעזרה. המטרה היא לפעול באופן חכם, מדויק ומותאם אישית כדי להעניק למטופלים את המענה הנכון ביותר עבורם. במילים אחרות, אנחנו רוצים להעניק את הטיפול הנכון לאדם הנכון, במקום הנכון, בזמן הנכון".
כאן נכנסת לתמונה המערכת החדשה שפותחה כולה בכללית. "כדי לממש את החזון הזה", מסביר פרופ' בליצר, "פיתחנו פלטפורמה טכנולוגית מתקדמת ביותר בשם AI PRO, מערכת יחידה מסוגה. היא מבוססת על כלי AI שמטרתם לחולל רפואה חוזת עתיד, יוזמת ומונעת. אנחנו קוראים לזה רפואה פרו־אקטיבית שמאפשרת לזהות אנשים שזקוקים לטיפול גם אם לא פנו למרפאה".
המערכת כבר מיושמת בשטח עם מעל למאה אלף המלצות חכמות ומדויקות שמופקות מדי חודש למטופלי כללית. אופן פעולתה מתבסס על מאגר המידע הרפואי הגדול ביותר בישראל, והיא לומדת לזהות דפוסים רפואיים, מצליבה נתונים עם הנחיות רפואיות עדכניות ומתריעה מראש על סבירות גבוהה להתפתחות מחלות. מדי לילה היא סורקת מיליוני תיקים רפואיים ומפנה את תשומת לבם של הרופאים למקרים בעלי סיכון גבוה, כאשר ההחלטה אם לפנות למטופל מתקבלת על ידי הרופא המטפל. ההתרעה שמקבל המטופל מציבה לו תמרור אדום שמזהיר מפני אתגר רפואי מתהווה, והתערבות מוקדמת יכולה לשנות חיים.
לצד הטכנולוגיה, ההכרעה הסופית נשארת בידי הרופא. "ההחלטה הסופית היא כמובן של הרופא המטפל", מדגיש פרופ' בליצר. "הוא מקבל את ההחלטה על סמך הידע וההיכרות עם המטופל ויודע אילו הנחיות מתאימות עבורו". כל המלצה מלווה בנימוק מפורט, רפרנסים ומחקרים עדכניים, והרופא מפעיל שיקול דעת מקצועי לפני קבלת ההחלטה על המשך דרכי המניעה והטיפול.
המערכת מייצרת המלצות שונות, בהן הפניות לבדיקות ייעודיות, ייעוץ מומחים, התחלה או שינוי טיפול תרופתי. כיום היא פועלת בתחומים רבים, בהם סוכרת, גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, דלקת כבד נגיפית וניטור טיפול תרופתי, ובקרוב תורחב גם לתחום בריאות הנפש, כולל זיהוי וטיפול במצבי דיכאון וחרדה. "זו תהיה בשורה היסטורית שאין לה אח ורע", אומר פרופ' בליצר.
לפני כחמש־עשרה שנה נזרעו הזרעים הראשונים למהפכה. לדברי פרופ' בליצר, כללית הייתה הארגון הראשון בישראל ובעולם שפעל מתוכו מכון מחקר המפתח כלי חיזוי על בסיס מידע רפואי. הפלטפורמה פותחה כדי לנתח בזמן אמת היקפי מידע שבני אנוש אינם מסוגלים לעבד, ולהנגישם בצורה בהירה לצוותים המטפלים.
לשם כך חברו אגף הרפואה בקהילה, חטיבת הדיגיטל וחטיבת החדשנות של כללית, בהובלת בכירי התחום, ויחד יצרו מערכת שאין דומה לה בעולם. רק בחודש האחרון הופקו מעל מאה אלף המלצות חכמות ומדויקות, שאושרו בידי רופאים, תורגמו לפרקטיקה רפואית, שיפרו איכות חיים ואף הצילו חיים. לאחר אישור ההמלצה, המטופל מקבל עדכון והנחיות מהרופא המטפל באמצעים מקוונים או בשיחה אישית, באמצעי תקשורת כשרים.
לדברי פרופ' בליצר, מדובר במערכת בינה מלאכותית רפואית עמוקה, מפוקחת ומאושרת, המספקת ביטחון ליישום טכנולוגיה מתקדמת לטובת המטופלים והמטפלים. "זו תחילתו של עידן חדש שמשנה לחלוטין את כללי המשחק בעולם הרפואה", הוא מסכם, "ואנחנו בכללית גאים להיות אלה שמובילים אותו".
