במשדר הזיכרון המיוחד "בקרובי אקדש" ב'קול חי', חזר המגיש ישראל מאיר אל הבוקר המדמם של ט"ו באלול תשפ"ה בצומת רמות הירושלמי. בתוך זירת הקרב הקשה, בה נרצחו שישה קדושים על ידי שני מחבלים, בלטה דמותו של הרב אלתר ישראל מצנר הי"ד, אברך צעיר שהיה בדרכו לעמל יומו בבית המדרש.
ישראל הי"ד הותיר אחריו אלמנה ושלושה יתומים, כשבנו הרביעי, הנושא את שמו, נולד כחודש בלבד לאחר הירצחו. "הוא היה עם הגמרא שלו, תמיד הלך עם שתי גמרות", שחזר אחיו התאום, חיים מצנר. "גמרא אחת של מסכת ראש השנה לחודש אלול, וגמרא שנייה של הכולל. כך מצאו אותן אצל אשתו".
חיים תיאר קשר בלתי נפרד שהחל עוד מהבטן, וצייר דמות של מתמיד יוצא דופן שלא איבד רגע מימיו. "הוא היה חרוץ ובלתי נלאה. עוד מגיל בית ספר היה חוזר מהלימודים, הולך לבית הכנסת ועומד ללמוד כמה שעות בכל יום". האח סיפר על אדם שחי בתחושת שליחות מתמדת, שכל מפגש עמו הוליד רעיון חדש או שאיפה להתקדמות. "הוא תמיד חי לקראת משימה חדשה. שאלה אחת הטרידה אותו תמיד: 'מה זה לחיות? איך אני מממש את עצמי והופך להיות מה שמתאים לי להיות?'".
עוד באתר:
לצד עמלו בתורה, ישראל היה אב מסור שהשקיע את כל מרצו בחינוך ובאהבת ילדיו. "הוא היה קם בשש בבוקר כדי לשחק איתם, הוא ראה בזה ערך ותפקיד עליון", סיפר האח בערגה. דמותו, שהונצחה בתמונה המפורסמת שלו על הסטנדר בבית המדרש, הותירה רושם עמוק על כל מי שחזה בה. "ראו על הפנים שלו עדינות ואצילות נפש. הוא היה אדם כל כך אהוב ומיוחד, ללא טיפה של ציניות, פשוט משהו אמיתי וחי".
בסיום השיחה המרגשת, ניסה חיים לזקק את המסר שהותיר אחיו לעם ישראל. "המסר של ישראל היה להיות מחובר לעצמך ולחפש תמיד איך להתקדם. הוא ניגש לחיים לא כאל מובן מאליו, אלא כדבר שצריך לבנות ולפתח בכל רגע". דמותו של הרב ישראל מצנר הי"ד, שנרצח על קידוש השם בארץ שכל כך אהב, נותרת כעדות לחיים משמעותיים של תורה, ענווה ומאור פנים, שנקטעו באחת אך ממשיכים להאיר דרך הילדים שהותיר אחריו והמורשת הרוחנית שבנה בעמל רב.
האזינו לראיון המלא מתוך 'בקרובי אקדש' ב'קול חי':
