מי מנסה להסתיר ולהעלים את תיעודי הטבח המזעזע? פרטים חדשים שנחשפו בערוץ 12 שופכים אור מורכב ומעורר שאלות על פעילות חריגה ורגישה במיוחד שהתרחשה מאחורי הקלעים של האירועים הקשים של טבח 7 באוקטובר. לא מדובר בעוד יחידה צבאית שפעלה בשטח, אלא במנגנון ייעודי, מתוכנן מראש, שנועד להשיג שליטה מלאה על אחד הנכסים הרגישים ביותר בזירה: התיעוד עצמו.
היחידה, שהוקמה כבר בשנת 2020 בעקבות לקחים ממבצעים קודמים ברצועת עזה, הופעלה ברגע האמת במהירות. ב-7 באוקטובר הוקפצו לוחמיה, כולם יוצאי יחידות מיוחדות, כשהם מצוידים לא רק ביכולות מבצעיות, אלא גם בזהויות מוסוות: דרגות קצונה פיקטיביות שאפשרו להם לנוע בחופשיות יחסית בין כוחות ובאזורים רגישים. המשימה שהוגדרה להם כ"חשאית ומורכבת" קיבלה בפועל אופי כמעט מוחלט. לאסוף כל פיסת מידע, כל סרטון, כל הקלטה, לפני שמישהו אחר יספיק לגשת אליהם.
בשטח עצמו, הפעילות הייתה אינטנסיבית ולעיתים חודרנית. לוחמים נכנסו לבתי מגורים ולמשרדים בקיבוצים, פירקו מערכות מצלמות ולקחו את מכשירי ההקלטה. באזורים כמו יישובי העוטף ואזור ה"נובה", הם אספו כרטיסי זיכרון ממצלמות דרך, לצד מאות טלפונים ניידים, הן של מחבלים והן של אזרחים. החומרים לא נשמרו רק פיזית. באמצעות מכשירים חכמים צבאיים ללא כרטיסי סים, הועלו התכנים בזמן אמת למערכת פנימית, מה שאפשר שליטה וריכוז מיידי של המידע.
עוד באתר:
הפקודות, כך נטען, הגיעו מדרגים גבוהים והיו חד משמעיות: לאסוף הכל, ולא להשאיר דבר מאחור.
במקביל לפעילות בשטח, הוקם בתל אביב מרכז ייעודי לעיבוד התיעוד, מעין "חמ"ל עריכה" שבו אנשי מקצוע עברו על החומרים. חלק מהחומרים נערכו לסרט הזוועות שהוצג בפני גורמים בינלאומיים כדי להוכיח את היקף הטבח.
אך לצד התמונה הזו, עולים גם קולות מטרידים מתוך היחידה עצמה. על פי עדויות של גורמים שהיו מעורבים בפעילות, לא כל החומרים שנאספו נשמרו או הוחזרו כפי שהובטח. חלק נכבד מהחומרים הגולמיים, לטענת החיילים, "נעלם" במערכת הצבאית ומעולם לא הגיע לידי המשפחות או לצוותי החקירה האזרחיים.
העדויות מעלות סימני שאלה כבדים, במיוחד על רקע העובדה שחלק מהמידע הזה עשוי להיות קריטי עבור משפחות הקורבנות ועבור חקירות עתידיות.
