ליצן קטן שלי – תחייך • טיפים לצילום

פורים מגיע, הילדים כבר מכריזים לכל עבר באיזו תחפושת הם בחרו, וההורים מתכוננים למלא את התפקיד שלהם – הנצחה! רבים רוכשים לקראת החג מצלמות חדשות, שולפים מהארון את המצלמות הוותיקות ובאופן כללי מתכוננים לתפוס את הרגע. הנה כמה טיפים שישדרגו את צילום הילדים המחופשים ויעניקו לכם תמונות בלתי נשכחות.

איזה לחץ!!!
רוב ההורים מצלמים את הילדים בבוקר בו הולכים מחופשים לבית הספר. מדובר בשילוב קטלני הכולל קימת בוקר, ארוחה קלה, הלבשה בתחפושת, צילומים בבית, צילומים ברחוב, צילומים בבית הספר ובגן – כל אלה תחת לחץ עצום. וככל שיש יותר ילדים בבית, ואם יום התחפושות הוא גם יום עבודה הלחץ רק גובר.
אז מה עושים? – מי אמר שצריך לחכות? הלבישו את הילדים בתחפושת מספר ימים לפני פורים, בחרו אחר צהרים רגוע וצלמו. אתם והילדים תהיו יותר רגועים, התמונות ישדרו את הרוגע הזה ותמיד יש זמן לתיקונים.

אור וצל
האור הוא הדבר הכי חשוב בצילום. חיישן המצלמה למעשה קולט את האור החוזר מכל האובייקטים אותם הוא רואה ואותם הוא מתעד. רוב ההורים מתעדים את הילדים בבית, בו יש מקור אור קטן וחלש, ולכן נאלצים לצלם עם הפלאש המובנה במצלמה. הפלאש הזה יוצר תמונות שטוחות (בניגוד לתמונות עם תחושת עומק), גורם לעיניים אדומות ויוצר צללים לא נעימים.
אז מה עושים? – מוותרים על הפלאש! חפשו חלון גדול בבית (כמו החלון בסלון) והעמידו את הילד לידו. נסו מספר כיוונים: כשהאור מגיע מהצד, מאחוריכם (ולכיוון הילד) וזוויות נוספות. התמונות יקבלו עומק, הצללים יהיו רכים ונעימים, ובמקום עיניים אדומות נקבל "קאץ' לייט" – אור בעיניי הילד שמעניק תחושה נעימה וחייה לכל מצולם.

סיפור רקע
מי קבע שקיר לבן הוא הרקע הטוב ביותר לתמונות שלכם? בגלל שלרובנו אין סטודיו בבית, אנחנו רואים בפורים המון תמונות של ילדים מחופשים עם רקע של קיר לבן, ושורת פאנלים באזור הנעלים. זה ניסיון מאולץ לאלתר סטודיו ביתי, וזה לא נראה טוב.

אז מה עושים? – צאו החוצה! כבר סיכמנו שנצלם מספר ימים לפני פורים, אז צאו לפארק או לגן השעשועים. הרקע הירוק טוב מהרבה מקיר לבן, בעיית האור בבית נפתרת גם היא והתמונות שלנו נראות הרבה יותר יפות ומקוריות! חשוב להקפיד – אל תצלמו את הילדים באור שמש ישיר. זה גם לא בריא, וגם יוצר אור "קשה" עם צללים לא נעימים. חפשו מקור צל, אך כוונו את הילד לכיוון ממנו האור מגיע לעיניו (דרך השמים, בניין לבן וכד'…) כדי לקבל את אותו "קאץ' לייט" נפלא.

תסתכלו לי בעיניים
הטיפ הבא נכון לכל תמונה בה מככב ילד. הורים רבים מצלמים את הילדים כשהם עומדים. זה מרגיש לנו טבעי כי כך אנחנו רגילים לצלם. אבל הילדים נמוכים מאתנו בהרבה וצילום מלמעלה אינו מחמיא להם, והתמונה המתקבלת לא נעימה לצופים, ושוב – היא חסרה עומק (כיוון שהמרחק בין ראשו של הילד לרצפה אינו גדול).
אז מה עושים? – מתכופפים. יורדים לגובה עיני הילדים. שוכבים על הרצפה אם צריך, במיוחד אם מדובר בפעוטות. תמונות מגובה עיני הילד נראה טבעי בהרבה, ומתקבלת תחושת עומק, במיוחד אם השקענו ויצאנו החוצה. למיטיבי הלכת – נסו לצלם בזוויות מעניינות – מאוד גבוה/נמוך מהילד.

קוקו!! איפה החיוך?
עכשיו הגענו לשלב הכי קשה בצילום ילדים – לביים אותם. "חייך לאבא, תסתכל עלי…" – אני בטוח שרובכם מכירים את הסיטואציה. יש ילדים שיותר קל לביים, ויש כאלה שמסרבים לשתף פעולה.
אז מה עושים? – כלום! דווקא תמונה "מבוימת" של ילד מחופש ומחייך למצלמה נראית מאוד לא טבעית ומשעממת. תנו להם לשחק בתחפושת: להניף את החרב, להתפלל בסידור, לחבוש את הכתר – תנו להם לשחק ולאט לאט תתחילו להנציח. נכון, כשהם זזים ללא הרף חלק מהתמונות יהיו מטושטשות, אבל תקבלו בוודאי מספר תמונות יצירתיות, מקוריות ונפלאות!
אגב, מבוגרים נוספים שעומדים מאחורי ומנסים לביים את הילד מפריעים לי ומסיחים את דעתו של הילד. יש ל"עוזרי הבמאי" הללו כוונה טובה אבל היא לא עוזרת ואף מפריעה. אם בכל זאת אתם רוצים שהילד יתמקד במצלמה, נסו להניח אותה בצד, ולשוחח עם הילד: למה התחפשת? איזה שיר אתה הכי אוהב בפורים? התחפשת לושתי! כשהילד ישיר, יצחק ובכלל ישתחרר הרימו את המצלמה והתחילו לצלם.

למתקדמים
יותר ויותר אנשים רוכשים מצלמות מתקדמות, שיש בהן שליטה על הצמצם, התריס והISO. אם המונחים האלה הם ג'יבריש עבורכם, עזבו את החלק הזה וצאו לצלם עם כל הטיפים שכבר קראתם. אם אתם מכירים את הפונקציות הללו ונוספות במצלמה שלכם, ומצלמים באופן ידני ולא אוטומטי, הנה כמה טכניקות נוספות בהן אני משתמש כשאני מצלם ילדים:

• אני מצלם, עד כמה שאפשר, במהירות תריס גבוהה. ילדים אוהבים להתרוצץ, וקל מאוד לקבל תמונה מרוחה. מהירות גבוהה עוזרת לשמור על חדות
• אני אוהב לצלם בצמצם פתוח כדי לקבל עומק שדה רדוד (טשטוש של הרקע), אבל זוכר שילדים זזים ללא הרף ובקלות הם יכולים לצאת ממישור הפוקוס ולהפוך בעצמם לרקע מטושטש. לכן אני סוגר מעט את הצמצם.
• אני מצלם באורך מוקד סגור יחסית ("עושה זום") ומחפש זווית בה הילד רחוק מהרקע הקרוב ביותר. שני הכלים הללו עוזרים לטשטש את הרקע טוב יותר מצמצם פתוח