פניה לפרקליטות: חשד לעבירות כלכליות בחברת בסדנו

מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך סיימה חקירה שעסקה בקבוצת ההשקעות בסדנו ותעביר בקרוב את ממצאיה לפרקליטות. בחקירה עלו חשדות חמורים לביצוע עבירות של הצעה ומכירה של ני״ע לציבור ללא תשקיף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות הלבנת הון

צבי טסלר

כ"ד בניסן תשפ"ד, 02/05/24 12:45

א+

א-

מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך סיימה את החקירה בעניינה של קבוצת החברות והשותפויות בסדנו. התיק צפוי לעבור בקרוב לפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), לצורך בחינת הגשת כתבי אישום כנגד המעורבים בפרשה.

על פי הודעת הרשות לניירות ערך, מדובר בחקירה מורכבת ומאומצת שעניינה בחשד לביצוע עבירות של הצעה ומכירה ללא תשקיף לפי חוק ניירות ערך; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי חוק העונשין וכן, עבירות הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון, זאת במהלך התקופה שבין השנים 2019-2022.

לפי החשד שעמד בבסיס החקירה, קבוצת בסדנו עסקה בגיוס כספים ממשקיעים בהיקף של למעלה ממאה מיליון ₪ בתקופה הרלבנטית, בפרט מהמגזר החרדי, לשם השקעות בארץ ובחו"ל, ותוך כדי כך ביצעה לכאורה עבירות של הצעה ומכירה לציבור ללא תשקיף.

החשוד המרכזי בתיק, ברוך אליעזר גרוס, עומד בראש הקבוצה כבעלים, יו"ר, מנכ"ל, וכן בעל השליטה בחברת פרנסה ניהול בסד בע"מ, שתחתיה קיימות עשרות חברות ושותפויות שונות המגייסות כספים ממשקיעים.

לפי החשד, הקבוצה התנהלה באמצעות מספר רב של חברות כאשר המידע שהוצג למשקיעים הוא כי כל חברה נועדה לפעילות מסוימת ומובחנת. בפועל, החשד הוא כי בניגוד למה שנאמר למשקיעים, הקבוצה ניהלה את כלל הכספים שקיבלה מהמשקיעים כבריכה כספית אחת, שעה שכספי המשקיעים עורבבו בין חברות בקבוצה. כך, לפי החשד כספים שגויסו ממשקיעים לכאורה לטובת פעילות מסוימת שימשו בפועל לפעילויות אחרות ולטובת כלל הקבוצה ומשכך הלכה למעשה שימשו את כלל זרועותיה ובניגוד למה שהוצג למשקיעים.

בנוסף על פי החשד, המודל הכלכלי של הקבוצה לא היה ישים ופעילות החברה היתה הפסדית ובוודאי שלא יכלה לשרת את התשואות הגבוהות שהובטחו למשקיעים. כתוצאה מכך החשד הוא כי כספי המשקיעים עצמם שימשו לתשלום התשואות שהובטחו למשקיעים או החזר חובות הקבוצה למשקיעים אלה. כן לפי החשד, בסיועם של נושאי משרה בקבוצה, גרוס ניהל את מערך הקבוצה וכספי המשקיעים כאמור, תוך ניצול מבנים משפטיים המאפשרים גיוס משקיעים נוספים, כחלק מהפרדה מלאכותית בין הישויות המגייסות את הכספים, וללא מסירת מידע מלא וגלוי לציבור המשקיעים, באופן שנועד לעקוף את מגבלת החוק המעוגנת בסעיף 15 לחוק ניירות ערך.