נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, אינו מסתיר את תפיסת עולמו: הכרעת הרוב בבחירות אינה מספיקה, לשיטתו, כדי להבטיח את קיומה של הדמוקרטיה. בריאיון חדש הוא מזהיר מפני האפשרות שהציבור יבחר בכיוון פוליטי שאינו תואם את תפיסת הדמוקרטיה שלו, ומבהיר כי גם בית המשפט לא יוכל בהכרח לבלום מהלך כזה.
את הדברים אמר ברק בריאיון לאורון שוורץ, בפודקאסט 'משפט חוזר' בתאגיד השידור.
"אם העם לא רוצה דמוקרטיה"
האמירה הבולטת ביותר של ברק נוגעת דווקא ליחסים שבין רצון העם לבין סמכות בית המשפט. "אני חושב שבית המשפט העליון של היום הוא בית משפט שישמור על הדמוקרטיה הישראלית", אמר, אך מיד הוסיף הסתייגות משמעותית: "אם העם לא רוצה דמוקרטיה, בית המשפט לא יצליח לשמור על הדמוקרטיה".
עוד באתר:
ברק המשיך והזהיר: "אם העם לא רוצה את הכרזת העצמאות, אז ימצאו דרך לבטל את הכרזת העצמאות, ויעשו הכרזת עצמאות חדשה".
בדבריו משתקפת תפיסתו הוותיקה של ברק, שלפיה דמוקרטיה אינה מסתכמת בהכרעת הרוב, אלא מחייבת גם מגבלות על כוחו של השלטון הנבחר. מנגד, מבקרי האקטיביזם השיפוטי רואים בתפיסה זו מתן כוח מכריע למערכת משפטית שאינה נבחרת בידי הציבור.
"השרים של נתניהו הם בובות"
ברק תקף בחריפות את הממשלה היוצאת וטען כי בישראל נשחקה הפרדת הרשויות. "השרים של נתניהו הם בובות", אמר, וטען כי ראש הממשלה שולט למעשה גם בממשלה וגם בכנסת. לדבריו, אם מדיניותו של שר המשפטים יריב לוין תיושם, "אנחנו נהפך לאוטוקרטיה".
ברק אף חשף כי עוד בטרם הוקמה הממשלה ביקש מהמשפטן אלן דרשוביץ' להעביר לנתניהו מסר שלא למנות את לוין לשר המשפטים. במקומו הציע ברק דווקא את חבר הכנסת לשעבר, משה ארבל מש"ס: "יש לי תלמיד באוניברסיטה, ברייכמן, שהוא חבר כנסת והוא שואל אותי שאלות. יש לו ראש חריף ונהדר".
"זה לא עזר וביבי מינה את יריב לוין", סיפר.
ומה יקרה ביום שאחרי הבחירות?
כשנשאל אם ישראל אכן צועדת לעבר התרחיש שממנו הוא מזהיר, השיב ברק: "נראה מה יהיו התוצאות בבחירות, אני לא יודע. עם הממשלה הזאת, אנחנו הולכים לשם".
הדברים נאמרים בעיתוי פוליטי רגיש במיוחד, ערב ההכרעה בקלפי, ומחדדים את המחלוקת העמוקה על זהותה של הדמוקרטיה הישראלית: האם הרוב הנבחר רשאי לעצב מחדש את מערכת המשפט ואת כללי המשטר, או שמא יש עקרונות שבית המשפט נדרש להגן עליהם גם מול הכרעת הרוב?
ברק אינו אומר במפורש שמיעוט תרבותי צריך לשלוט במדינה. אולם דבריו ממחישים היטב את הפער בין תפיסתו, המציבה גבולות מהותיים לכוחו של הרוב, לבין התפיסה המדגישה את ריבונות הציבור ואת סמכות נבחריו.
יום לפני הבחירות, מחולל המהפכה המשפטית שב ומבהיר: מבחינתו, ניצחון בקלפי אינו מעניק לממשלה סמכות בלתי מוגבלת.
