ויקח מוישה! / חיים קליגר על מאחורי הקלעים של סיעת כח

היה ניתן לחתוך את המתח באוויר. בכלל, אני ממש לא אוהב את השעתיים האחרונות של יום הבחירות, אתה מרגיש שכבר כמעט ואין לך מה לעשות, אתה רק מצפה לראות איך אתה דוחף את השעתיים הללו ומגיע לרגע סגירת הקלפיות.

אבל אתמול, אתמול זה היה שונה. זה היה שונה כי גם בשעה האחרונה הבנו שעוד יש לנו מה לעשות, הבנו שזה שונה כי הבנו שכל דקה קובעת וכל קול מכריע, וב"ה הבנו נכון!

לפני כשבועיים נקראתי לראשונה אל הדגל (סליחה, אל הכח) בבית שמש. היה זה במוצאי שבת, התכנסנו כמה חברים כדי לראות איך מתניעים את מערכת הבחירות המזוייפת הזו, איך לוקחים אתרוג אחרי סוכות ומנסים להחזיר אותו לאריזה המקורית שלו, להיטיב חזרה את הדבק כך שחותמת הכשרות תיראה כאילו מעולם לא פתחו אותה. כולם שורכים את רגליהם ואת שביב החשיבה שלהם, אין לאף אחד כוח להתניע, כולם מטים את אוזנם לעבר הצד שכנגד כדי להקשיב האם הוא כבר מחמם מנועים, ההחלטה של כולם הייתה כנראה לא להיות הראשונים, לתת לשני להתניע קודם. אך משהגענו לשבועיים לפני מועד הבחירות הבנו כי אם אנחנו רוצים בעז"ה להצליח עלינו להישיר מבט אל תוך המחנה פנימה ומכאן לגזור את תהליכי העבודה שלנו.

עוד באתר:

יש חרדים בצבא!

"מי פינה את הפצועים?" • יצחק גולדקנופף בנאום תקיף

אלי יעקובוביץ

במה היה חולה?

אמו של אוריאל מתחננת: "אל תעשו שיימינג לנמר"

אבי יעקב

צפו בתיעוד

זה לא דם: מי הכינרת הפכו לאדומים

פנחס בן זיו

'התנערי מעפר קומי'

על גמלים, גירושין, והקול הפנימי שצף מחדש

הרב אריה אטינגר

שלוש מטרות מרכזיות הצבנו לעצמנו, הראשונה, שימור כוחה של סיעה "כח" מהבחירות הקודמות, השניה, בחירתו המחודשת של הרב משה אבוטבול, והשלישית הגדלת כוחה של סיעת "כח" לשני מנדטים, זה היה הסדר מבחינתנו.

תכנית העבודה חולקה גם היא לשלושה חלקים, החלק הראשון היה, כדי להשיג את היעד הראשון, להפעיל מערכת מאוד מסודרת של צוותים בתוך הקהילות, הם אלו שיהיו האחראים להביא לנו לפחות את אותם מספר מצביעים מהסיבוב הקודם. החלק השני היה היצמדות למשה אבוטבול בצורה המכבדת ביותר, זה בא לידי ביטוי בכל הפרסומים שלנו ששמו את פתק כח ופתק משה אבוטבול יחד, באותו גדול, באותו מבנה גרפי. החלק השלישי היה בניית קמפיין נועז שיצליח לגעת בקהלים חדשים ונוספים שעד עתה נמנעו מלהגיע לקלפי ביום הבחירות. הבנו שאנחנו לא הולכים לשנות סדרי בראשית מחד, אבל הערכנו שלפעם הזו, ורק לפעם הזו יש לנו פתח קטן לנסות לגרום להם להצביע, הנחנו לאחר ניתוחים וחשיבה, כי לו נצליח לגרום להם להגיע להצביע לראשות העיר עבור משה אבוטבול, ישנו סיכוי שהם יצביעו גם בפתק למועצה והסיכוי הוא שהם יצביעו עבור "כח".

כדי לממש את כל ההנחות הללו החלטנו שהסלוגן שלנו יהיה "הפעם מנצחים את שונאי הדת", נכון, זה מעט קיצוני מידיי, אבל יש כאן שני אלמנטים מאוד חשובים, הראשון הוא ההדגשה על המילה "הפעם", רק הפעם בצורה יוצאת דופן, והשני הוא שמטרת ההצבעה היא מלחמה נגד משנאי הדת, משהו שכל יהודי חרדי יכול, מוכן ואולי אף רוצה להזדהות איתו.

מסר נוסף שליווה את הקמפיין שלנו היה "רוב חרדי במועצת העיר". בסבב הבחירות הקודם סיעת "כח הייתה הסיעה הקרובה ביותר למנדט נוסף, מנדט נוסף לסיעת "כח" ביא לרוב חרדי במועצת העיר, רוב חרדי במועצת העיר מביא בסבירות גבוהה את משה אבוטבול לראשות העיר ונותן לו מועצה נוחה לעבודה, המסר הזה היה כן מכוון אל תוך הקהל פנימה, אל אלו שחששנו שאולי הם התעייפו להגיע פעם נוספת להצביע, הצבנו על כתפיהם את מלוא האחריות לכך שבקולם אפילו הבודד תלויה המערכה כולה.

תוצאות הקמפיין הלוא הם כתובים בספר דברי הימים של העיר בית שמש לאורך דורות בעז"ה, לראות את ר' משה אבוטבול עולה על במת הניצחון וסביבו כל צוות שלומי אמונים בראשותו של היו"ר האגדי ח"כ הרב מאיר פרוש שהצליח ב"ה להביא לבית שמש את כל פקודיו לעבודה מאומצת שבחסדי שמיים גם נשאה פירות, זהו הסיפור של בחירות בית שמש אדר ב' תשע"ד. אז נכון, להצלחה אבות רבים, אבל אם הייתם רואים את המנגנון שיש סביב כל אותם אלה המתחלקים בקרדיט על ההצלחה ואת צבאו של ר' מאיר שעובד ללא מנגנון וללא מפקדה רק עם רוח ונשמה, הייתם מבינים את כוחה של סיעת שלומי אמונים.

הכותב הינו מנהל השיווק של עיתון המבשר ושימש כמנהל הקמפיין של כח בבחירות האחרונות