אני רוצה תחילה לשתף אתכם בסיפור אישי. לפני שנה עברתי לשכונה חדשה, שכונה מתחרדת, אבל ממש בתחלת דרכה. יום המעבר הגיע, ואני מקבל 'שלום עליכם' משכנתי החדשה שגרה מולנו, אישה באמצע שנות השישים לחייה "שלום, אני השכנה שלכם, אנחנו לא שמחים שחרדים משתלטים על השכונה, אנחנו יהודים חילוניים. שלא תעזו אפילו להעלות בדעתכם להשפיע עלינו!"
היא השאירה אותי עם פה פעור.
זאת הייתה רק ההתחלה. בכל פעם שכדור התגלגל לחצר שלה, היא הייתה מתקשרת למשטרה, כך שהילדים נאלצו לשחק ברחוב. היא כל הזמן התקשרה לפיקוח העירוני כדי להלשין שהצַבָּעים השאירו פחית שתייה בחניה. בכל בוקר חיכה לנו מכתב חדש וסיוט חדש. האם כך מקבלים את פניו של כל מי שמגיע לשכונה? חיינו בפחד מתמיד מהאישה הזאת, כשאנחנו אף פעם לא יודעים איזו בשורה יישא בפיו יום המחר.
עוד באתר:
אשתי, שהיא הרבה יותר נחמדה והרבה יותר שקולה ממני, העלתה אסטרטגיית הגנה: בוא נציף אותה בחסד!
את צוחקת! חשבתי.
זו היתה תקופת פורים והחלטנו לשלוח לה משלוח מנות. היא היתה המומה ולא ממש הגיבה. מאוחר יותר שלחנו לה פרחים לפסח. פתאום היחס התחיל להשתנות. לא שהיא נהיתה ידידותית כלפינו אבל היא כבר לא התקשרה למשטרה. הזמנו אותה לחתונה של הבת שלנו ולבר מצווה של הבן. היא מעולם לא השתתפה באירועים חרדיים והיו לה המון שאלות, שדרשו המון תשובות. היא מאד התפעלה מהמשמעות של כל הדברים ומזה שלכל דבר יש משמעות. ריגש אותה לראות איך בשבילנו היהדות היא דרך חיים, בשמחות, באבל ואפילו בסדר הפעולות שלנו כשאנחנו קמים בבוקר.
אפשר לומר שמאז הכל השתנה.
ראיתי כיצד אפשר בקצת יחס אישי ראוי ליצור מהפך. השנה, מתגבשת קבוצת חרדים מכל הארץ להפוך את היוזמה הזאת לפרויקט ארצי: לשלוח משלוח מנות ליהודי אחד לפחות, שאינו נמנה על סביבתנו הרגילה.
לשם כך, נבחר דוקא מכר שאינו שומר תורה ומצוות ונקיים מצווה זו באופן המושלם! זה יכול להיות שכן או מכר כלשהו איתו אנו קשורים ביחסי עבודה, מסחר וכדומה.
זהו מתכון מדהים המסוגל לחולל נפלאות. מקורו בפסוק ב "משלי", והוא המפתח לשינוי ולהצלחה בכל יחסי האנוש שלנו: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" (משלי טז, יח)
וכדברי אור החיים: "כי הלבבות ישכילו בנעלם אם לאהוב אם לשנוא. כי כפי אשר יכין האדם לבו לאהוב חבירו כמו כן יתבונן לב חבירו לאהוב אותו וכו'." כלומר, שהמקבל חש מוחשית בלבו הפתוח והאוהב של השולח...
ואם כי ראוי שניישם רעיון מבורך זה כל שנה, הרי השנה עלינו להשתדל בו במיוחד. בתקופה האחרונה חש כל אחד מאתנו בהתגברות הניכור והעמקת העוינות והחשדות מפנינו. מה לעשות, סקרים שנערכו בעבר הוכיחו עובדה קשה, שרוב החילונים משוכנעים שהחרדים שונאים אותם. משום כך בהתאם היא תגובתם. אבל עיקר הריחוק והפילוג לא בא ממקום רציונאלי ולוגי, אלא ממקום רגשי, ולמרבה הצער גם פוליטי.
לפנינו מנגנון מלא עצמה המאפשר לנו להפעיל מסר של רגש חיבה וכבוד מול רגש השנאה. לפתוח את לבנו שלנו באקט של קרבה וידידות, לא לאורח חייו החילוני חלילה , כי אם כלפי האדם היהודי באשר הוא אדם יהודי. חישבו על כך: בסכום פעוט, מסוגל כל אחד מאיתנו לגרום שלפחות יהודי אחד ישנא פחות את היהדות החרדית, ומי יודע, ואולי בזכות זה, ייפתח ליבם אט אט להתקרב אל ערכי היהדות.
בואו ונתגייס כולנו לפעולה זו. בואו ונחוש את השליחות המוטלת עלינו. בע"ה המשלוח האחד שלך יביא לשינוי קטן שיצטרף לשינוי הגדול שתייצר הקבוצה כולה. כך מובילים מהפכה.
מטרתנו השנה להגיע לחמשת אלפים משלוחי מנות. שתפו את הרעיון, הכנסו לאתר המיוחד הקליקו "גם אני מצטרף" והכינו עוד משלוח מנות אחד.
נשמח אם תשלחו לנו סיפורים ל [email protected]
