פרשת במדבר: שלוש מאות ושישים מעלות

ישנה שאלה שמטרידה הרבה אנשים לאורך תקופת החיים ונפגשנו בהם לא פעם ולא פעמיים..

"מדוע אני לא יכול להחליט לבד"?, שאל יוסי הנער המתמודד..

"למה אני לא יכולה להחליט איזה אורך חצאית טוב לי?", שאלה רחלי בת ה17 את אביה..

"ולמה באמת אנחנו לא יכולים להחליט לבד"?, "חייבים לשאול רב"?

אנחנו שואלים את עצמנו..

בשביל להבין את הדברים האלה, חובה עלינו להבין את המהות של התפקיד שלנו, כלפי כל הסובבים אותנו, בין אם זה מסביב לאומות העולם, המסתכלים על עם ישראל ולא מבינים איך נזרקים עליהם אלפי טילי שיוט מאיראן ולא קורה כלום, "מה הסוד שלהם"? הם שואלים את עצמם..

פעם ראיתי איזה משפט:

"כל אחד הוא מיוחד אבל אתה במיוחד".

וזה כל כך נכון..

אתה כל כך מיוחד אבל עדיין אתה צריך לשאול, "לא הביישן למד", אפילו שיש לך ניסיונות קשים בעבודת ה'…

אבל עדיין איך היופי והמיוחדות הזאת של יהודי יכולה לצאת החוצה? ולהקרין את האמת הזאת כלפי כל הסובבים?

הבה נפתח יחד את פרשת השבוע ואת החומש החדש בפרשתנו:

"איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו" (ב,ב).

עם ישראל התאווה לדגלים, שיהיה לכל אחד מיוחדות תחת מטריה אחת, שאם המלאכים ירדו כך משמי שמים העליונים גם אנחנו רוצים שנאמר 'רכב אלוקים רבותים אלפי שנאן".

בשביל להבין את העומק בענין הדגלים, נביא את ביאורו הנפלא של הגאון בעל ה"דברי יואל" מסאטמר, וזה לשונו:

"תגדל מעלת הצדיק ותהיה עבודתו חשובה ומקובלת ביותר לפני ה' יתברך, שיש לו התנגדות ואף על פי כן לא חת מפני כל והתגבר על כל המכשולים והמעכבים.

וכמו שכתב קדושת זקני זלה"ה (בעל הישמח משה מאוהעל, פרשת אמור) לפרש הכתוב בקהלת (א,ו) 'מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש', דהנה יש לו להקב"ה רבבות מלאכים ושרפים העובדים אותו בבחינה עילאה, ובמה נחשבה עבודת בני אדם שוכני בתי חומר לפני יתברך, אך בזאת יתירה מעלת האדם עליהם שהוא קרוץ חומר ועומדים לנגדו מניעות ועיכובים שונים, ואף על פי כן הוא שובר כל המניעות ומתגבר כנגדם ועובד את ה' יתברך וכו'.

וזהו שנאמר 'מה יתרון', וכו', שיעמול אחרי שיש לו להבורא יתברך מלאכים ושרפים ואופנים העובדים אותו לזה אמר שכל היתרון הוא שיעמול 'תחת השמש', כלומר דוגמת מהלך השמש המתגברת במהלכה הטבעי אף שיש לה התנגדות, כמו כן האדם השובר ההתנגדות ועובד את השם יתברך יתירה מעלתו על שרפי מעלה.

"אכן לדרכנו רמז בזה דעל ידי 'מנגד' שעומדת לעומת בני ישראל התנגדות להשביתם מעבודת ה', 'מסביב' לאהל מועד יחנו, כשתעלה בידם לשבור כל המניעות המתנגדות להם יזכו להתקרב ביותר אל הקדושה ולחנות בסמוך לאהל מועד, וכמבואר שבכך תרבה מעלת האדם ותגדל חשיבות עבודתו שעמד והתגבר על המניעות".

אתה שואל את עצמך למה הניסיונות באים עליך?

למה החשק הפנימי אולי לפרוץ איזה שהוא גדר קטן שאף אחד לא יודע, ו"אני ידבר על זה אחר כך עם ריבונו של עולם"?

זה היופי שלך..

כוח ההתנגדות שהקב"ה ברא בכל יהודי, זה לא כי מישהו מחליט לי, ולמה אני לא יכול להחליט לבד, אלא כי זה היופי, שהקדוש ברוך הוא ברא בעולמו בריות רבות והנאות רבות, החכמה של האדם זה לדעת לנווט..

אפילו שבעולם הבוהמה, אותם אנשים היו מספר 1, וכולם היו מחכים לקרבתם ואולי יואילו בטובם לתת את חתימת ידם, על איזה מוצר או אפילו סתם דף פשוט, כשהגיעו וטעמו את חיקה המחמם והמחבק של היהדות החיים השתנו 360 מעלות..

והיצר הרע לא מוותר..

הוא עדיין מביא ניסיונות בקדושה, ניסיונות בצניעות, ניסיונות באהבת ויראת ה', לימוד תורה וכו',

אבל האדם מתנגד, 'מנגד', סביב ל'אהל מועד', הוא עומד, סביב לתורה הקדושה, ומקבל ממנה את מלוא חיותו ההכרחית, הוא הולך לרב שיתווה את דרכו, שיתן לו מענה לכל לבטיו, ומה שהוא מייעץ אתה מאמין בכל ליבך שהוא גם מקיים זאת..

שווה להסתובב 360 מעלות לכיוון חיובי כי לכל אחד יש את הלקח ואת התיקון שנתן לו הקב"ה?

בואו ותשמעו מעשה נפלא עם לקח עצום שסיפר הגה"צ ר' אלימלך בידרמן שליט"א (באר הפרשה במדבר תשפ"ד):

"באחד הימים אחר תפילת שחרית סיפר הגה"צ שמואל לוריא ראב"ד צפת זי"ע, מעשה באיש יהודי מדרי העיר צפת שהגיע זמנו ועתו לעלות השמימה, בבואו שמה הועמד לדין בפני בית דין של מעלהף בדקו את 'מצבו' בתורה ובמצוות, וראו שפחות או יותר המצב טוב, אלא שיש לו כמה פגמים קטנים ובלית ברירה מוכרחים להשיב את נשמתו למטה, להיוולד מחדש, ובגלגול זה יתקן את עניינו ודרכיו – מה שחסר לו לשלמות נפשו ונשמתו.

בכתה הנשמה, הנה עתה יודעת אנוכי מה עלי לתקן, אבל מה יעלה בגורלי כאשר ארד למטה כתינוק שנולד ולא אדע מה עלי לתקן, שמא תקנתי קלקלתי.. שמעו ב"ד את טענותיה והובטח לה שבבואה לעולם הזה, ידוע תדע ותזכור מה עליה לתקן, המשיכה הנשמה בגלגול הקודם גדלתי בבית של יראים ושלמים, ומי יודע באיזה בית אוולד… איזה חינוך אקבל… הובטח לה שתוולד באותו בית שממנה באה כעת.

שוב בכתה הנשמה, עתה באתי אחרי שנים רבות של עסק התורה והמצוות, מתוך יגיעה של שנים רבות לכל דבר שבקדושה, אכן חסרתי כמה מעלות טובות, אבל באופן כללי סיגלתי לעצמי תורה ומצוות, ואילו עתה כאשר ארד שוב לעולם אוולד ערום מהתורה, ואצטרך לקנות הכל מחדש, גם זאת הובטח לה, שתיוולד באותו גיל שהיא באה משם ולא כתינוק שנולד..

החלו כל הסובבים בבית המדרש לצחוק, כי לא שמעו על מישהו שנמצא כדבר הזה..

הצביע ר' שמואל על אחד השומעים, הנה ממך דברתי, והנה עליך דיברתי, וכך על כולם..

הייתה כוונתו לומר הנה בלילה השבתכם את נשמתכם בפקדון לבורא עולם, ובמשך הלילה החליט הקב"ה להשיב לכם הנשמה לאותו בית ולאותו גיל ולאותו מצב בו הייתם עד שהשבתם לו הנשמה בשכבכם לישון, אין לכם אלא לתפוס את עצמכם ולהבין כי ירדתם מחדש לעולם הזה בבוקר..

ומעתה עם כל הניסיונות חטוף ואכול תורה ומצוות חוקים ומשפטים…

ומי שחוטף לא משנה באיזה גיל הוא ומה עבר עליו בחיים בהיפוך 360 מעלות..

בינינו..

רק מרוויח!

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

המאמר נכתב לרפואת כל חולי עמך בית

ישראל ובכללם

לרפואת כל חיילי צה"ל שיחזרו לביתם בריאים ושלמים בגופם ובנפשם!!!

וכן לרפואת הילד רועי בן איילת הי"ו.