טורו של סלונימאי: פורים כיפורים

ישראל בן צבי התבקש לכתוב טור לפורים • אבל כחסיד סלונים שפורים עבורו זה חג של דמעות ובכי הוא התלבט על מה לכתוב • בסוף הוא כתב את האמת • אוי קלי, קלי, למההה עזבתני

ישראל בן צבי

י"ד באדר תשע"ה, 05/03/15 15:31 עודכן: 17/01/25 00:25

א+

א-

>>טור לפורים, יש מצב ?
>>תשמע… אני מנסה להתחמק באלגנטיות

אבל הוא קובע כעובדה מוגמרת שהדד לין זה עד הצהריים,ושיהיה באווירה פורימית,כן?
טוב, הוא לא פרט איזה סוג של אווירה פורימית.

באופן אישי אני חושב שלבקש מסלונימאי ממוצע לכתוב טור על פורים זה איך לומר…קצת יומרני,
זה אולי כמו להסביר לפולני מה זה יין הונגרי.

אם תציצו במקרה(או שלא)להיכל הישיבה של סלונים בטיש של פורים תחשבו שנקלעתם בטעות למעמד תפילת נעילה של יום הכיפורים.

כגבר ירושלמי אני לא להוט לדבר על רגשות, יש לנו לירושלמים, אלו הכבדים, סוג של נכות, מהזן הרגשי, אנחנו אוהבים לקבור הכל בפנים.

לדבר על זה ..? זה פשוט לא עובד, הביטוח הלאומי חייב להכיר בזה,
אבל הדד לין לוחץ,
אז החלטתי שאני עושה מאמץ.

פורים בסלונים זה יום הכיפורים של אמצע השנה.
יום של חשבון נפש ועצירה, יום שבו אתה מתנתק מהחיצוניות וחושב רק על דבר אחד, על עצמך ועל ריבונו של עולם, ואיך שני הדברים הללו מתחברים לעד, בלי שום מחיצה.
בקבוקי האלכוהול המתרוקנים בקצב מטשטשים את גבולות האיפוק הרגיל הכל כך מאפיין את המקום הזה והנה זה בא ,ההרגשה כי הנה אוטוטו אין דבר אחד שיפריד.

זר כי יגיע לקריית סלונים במאה שערים בפורים יתהה, החבורה הזו נורמלית ? עומדים אלפי אנשים שתויים ובוכים כילדים.
שנים לקח לי להבין למה הם בוכים, ושוב המשוואה של הירושלמי והבכי זוכרים? כן אלו שני קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו.

יש את שלב הביניים,זה שבו אתה מחקה את החיצוניות ,כדי להשתייך אבל בסוף זה קורה, כמה שנים של התבגרות האסימון נופל ואני מבין.

מבין את הבכי של הכיסופים, של חרטה על העבר, קבלה על העתיד, וההתרגשות, הנה אנחנו אתו, אנחנו קרובים אליו.

אנו אתו, ורק אתו, ומחשבתנו היא יחידה, האם מעשינו דברינו והלך רוחנו ימצאו חן בעניו,
בהגיה הסלונימאית קוראים לזה הייטב, בהגייה חסידית, כן תנסו לומר את זה כך.

הנקודה הפשוטה, זו שכל פעולה, כל מחשבה, כל עשייה, תהיה לשמו, גם בעומק המדרגה בקניות במכולת, כשלוקחים את הילד לגן או אפילו כשמקריינים חדשות.

השאלה המנקרת כל העת היא הייטב?

ביהדות אנחנו קופצים מחג לחג מכיסוף לכיסוף, רק סיימנו את חג החנוכה בו השיח עם ריבונו של עולם היה עבורנו, עבור אלו הנמצאים ברוחניות למטה מעשרה וכבר הגענו לפורים, שהוא כפורים כיום כיפור יום לחשבון עוונות ויום דיבוק, דיבוק ביוצרינו באבינו רועינו….

אני יודע שכבד לכם, אז הנה סיימתי
חג פורים שמח
ישראל