הילד במצוקה רגשית, מה עושים? – פרק א'

סיטואציות שונות מאיימות על תחושת הביטחון של ילדים. לעיתים האירועים הם קשים באופן אובייקטיבי כמו אירועי טראומה, חולי ואובדן ולעיתים הפרשנות הניתנת לאירועים על ידי הילד הופכת אותם למעוררי חרדה. עולמו הפנימי של הילד המורכב מפנטזיות ודמיון, מחשיבה מאגית ואסוציאטיבית ולכן לא פעם נמצא ילדים החשופים לחרדה גבוהה ולמצוקה אישית במצבים שהמבוגרים בסביבתם אינם יכולים להבין את הסיבות למצוקתם.

למרות רגישותם של ילדים בשלבי התפתחותם הראשוניים, מרביתם מגלים חוסן נפשי ויכולת התמודדות טובה עם מצבי לחץ שונים. לשם כך הם זקוקים לתחושת בטחון ותמיכה עקבית ומרגיעה על ידי הקרובים להם: הורים, סבים וסבתות ומחנכים.

כיצד נזהה שהילד נמצא מצוקה?
שינויים בהתנהגות – ניתן לזהות תגובות ולהבחין בהתנהגויות מגוונות החל מהתנהגויות מופנמות ועד להתנהגויות מוחצנות. לעיתים מופיעים סימפטומים שלא היו קיימים קודם, אך יש גם ילדים, שלא ניכר בהתנהגויותיהם ובתגובותיהם כי הם מצויים במצוקה, ואין כל עדות חיצונית לקשייהם הרגשיים.
גם כאשר אין ביטויי חרדה ומצוקה יתכן שהילדים חווים רגשות קשים שהם מתאמצים להסתירם. התבוננות מעמיקה ורגישה על כל דפוסי ההתנהגות יכולה ללמד כי הם איתותים הקוראים לעזרה ומבטאים מצוקה.
בכל מצב שבו נראה, שילד מסוים נתון במצוקה והתנהגותו נראית בלתי שגרתית, חשוב לאתר את המקורות למצוקתו, לפענח את תגובותיו, לחפש דרכים להגביר את בטחונו ולעזור לו לחזור לאיזון.

עוד באתר:

דברים כדורבנות

הרב קוק לבחור הישיבה: "אל תחשוב על זה - אתה תשתבש"

נתי קאליש

מערכון 'טובים השניים'

משעשע: מוג'תבא חמינאי ב"ראיון" ראשון ובלעדי

אריאל ספקטור

צפו בתיעוד

רגעי אימה: חיל האוויר תקף צמוד לעיתונאי

אבי יעקב

יצא לחצר וניצל

נחשף בהקלטה: כך ניצל מוגת'בא חמינאי ורעייתו ובנו נהרגו

יוני שניידר

קיימות מספר תגובות כלליות המתאימות למגוון רחב של ילדים, אשר ביטויי המצוקה שלהם שונים:

1. שמירה על סדר יום רגיל ככל האפשר- השגרה מעניקה הרגשת ביטחון וקביעות ולכן צריך להמשיך בקימה בזמן, בארוחות קבועות ומוכרות, פעילות רגילה של לימודים, משחקים , וזמן ומקום שינה קבועים.

2. עידוד ביטוי רגשות – יש לתת הזדמנות לילד לבטא את רגשותיו ואת פחדיו באופן מילולי ובלתי מילולי והבנה כי התנהגויות רבות מהוות איתותי מצוקה. רצוי לעודד ילדים לבטא כעס, פחד ודאגה בשיחה ישירה ובדרכים עקיפות. כיוון שהמשחק הוא שפתו הטבעית של הילד הצעיר, יש לתת לו הזדמנות לבטא את עצמו במשחק חופשי, בציור וביצירה. סיפורים, המתארים מצבי חיים דומים, עוזרים ברכישת תובנה ומסייעים לשוחח בעקיפין על נושאים קשים.

3. מתן תמיכה רגשית- רצוי להימנע מהתנגשויות 'חינוכיות' ומכעסים על הילד, בלי לוותר על הסדרים הקבועים. חום וקרבה גופנית עשויה לעזור. רצוי לצמצם פרידות בלתי נחוצות. במקרה הצורך יש להכין את הילד לפרידות הכרחיות, על ידי הסבר מפורט על משך הפרידה וסיומה. יש להרגיע פחדי לילה על ידי הדלקת אור ושהייה ליד מיטת הילד, ולהימנע מהעברת הילד למיטת ההורה.

4. מתן מידע והסבר- יש לנסות לענות על כל שאלותיו של הילד בצורה ברורה ועניינית תוך התאמת המידע הנמסר לו לגילו, ליכולת ההבנה שלו ולמצבו הרגשי.

בכתבה הבאה נתאר במפורט את הסימנים המזהים שהילד במצוקה ודרכי תגובה מומלצות.

ד"ר רונית לזר, עו"ס קלינית, מטפלת במבוגרים וילדים.
עוסקת בפסיכותרפיה פסיכואנליטית, טיפול אישי, זוגי והדרכת הורים.
חברת סגל האקדמי של אוניברסיטת חיפה. מרצה במכללה החרדית מבח"ר .
מנהלת פורום לציבור דתי/חרדי "פורטל הנפש".
לשאלות ולתגובות [email protected] או לנייד 052-6346334