אל"מ, צביקה חיימוביץ', לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית למני גרא שוורץ ב'מהדורה המרכזית': "חג הקורבן הוא לא חג של הדרוזים, הוא חג של המוסלמים והדרוזים, וזה תיקון שהוא חשוב – אין פה התחשבות בדרוזים. בכלל אנחנו מנסים לפרש ולבהר את חיזבאללה ואני מציע פחות. אנחנו בסיומו של שבוע שבו למעשה חיזבאללה ממש החריף את התקיפות שלו, בין בכמויות, בין בטווח, הגיע כבר בלילה מסוים לחיפה, ואזורים כאלה, כך שבזה שיש לנו יומיים כרגע שקט, זה, זה די יוצא דופן ביחס למה שחווינו עד עתה".
הבכיר הצבאי, צביקה חיימוביץ' הוסיף: "אני חושב שזה טעות במלחמה בצפון, לבדוק אותה עם איזה מעט ווליום יומי. יש פה מערכה שהיא נמשכת שמונה חודשים. יש פה פינג פונג בין שני הצדדים. אני לא בטוח שיש פה באמת התחשבות, או בכלל התחשבות היא מילה שהיא נכונה לתאר את שמונת החודשים האחרונים, לא בטוח שמישהו מתחשב במישהו באחד מהצדדים. אני חושב שיש פה שאלה הרבה יותר גדולה, והיא השאלה המשמעותית, לאן המערכה הזאת בצפון לוקחת אותנו, תושבי מדינת ישראל, או יותר נכון, לאן מדינת ישראל לוקחת אותנו במערכה הזאת לצפון, אני חושב שלא רק אנחנו לא פתרנו את השאלה הזאת, וזה מה שמטריד בעניין הזה".
"אפשר לומר בוודאות, איראן היא זו שגם תתערב שוב ותגיב באופן ישיר. אז טיפה יותר מורכב, אני מצטער שאני מסבך את העניינים בערב הזה, האירוע בלבנון כרוך בעזה, האירוע בלבנון כרוך באופן ישיר באיראן, והאירוע בלבנון כרוך באופן ישיר בצרפת. כל אחד משלושת השחקנים האלה יש לו מרכיב משמעותי. בדיוק דבר שהוא לכאורה אבל אחד ההבדלים הגדולים, הוא לא יחידי, בין חיזבאללה לבין חמאס, שניים ארגוני טרור, אבל הארגון הטרור שנקרא חיזבאללה יושב בתוך מדינה. והמנוף הזה שנקרא לבנון, לצאת למערכה מול חיזבאללה, בלי להפעיל את המנוף על מדינת לבנון, נכסיה ותשתיתה, לא עשינו שום דבר. ואת זה צריך את הגיבוי, לא רוצה להגיד רשות, גם של האמריקאים וגם של הצרפתים".
עוד באתר:
"הדבר השני, מלחמה נגד חיזבאללה, היא דרך אגב היא הגדרה לא נכונה מול חמאס, על אחת כמה במלחמה מול חיזבאללה, מיטוט והשמדה, הם לא הטרימונולוגיות והמשגות הנכונות למלחמה מול חיזבאללה. ולפני שאנחנו מחליטים על מערכה כזאת, אנחנו צריכים לברר לעצמנו היטב היטב, מה ההישג הנדרש, האם הוא בר השגה ומה המשמעות שלו. אחת שלא עשינו את זה, אחת שלא עשינו את זה, לצערי, עשינו פה את המערכה בצפון, לא בטוח שזה יקדם אותנו.
"מצביאות צבאית, זה המקצוע שלי, וגם את האסטרטגיה – אין מושג כזה שנקרא ניצחון מוחלט. מה שאני אומר אותו יותר חזק, כשאני חוזר עליו יותר פעמים אחרי הפודיום, אין מושג כזה שנקרא ניצחון מוחלט. יש ניצחון סימן קריאה. הגדרת היעדים, הגדרת ההישגים – תבוא בסוף המלחמה ועכשיו תגיד, השגתי? לא השגתי. אין ניצחון. זה ציניות, זה דמגוגיה, של מילים, ריקות מתוכן. אז בלי מילים, אז בלי, או למה שנתניהו קורא ניצחון מוחלט, מה זה אומר בשטח? מה צריך לעשות עכשיו באמת ברפיח? האם ההפוגה ההומניטרית ששמענו עליה בבוקר פתאום, שצה"ל מפסיק לפעול באזורים שלמים, מהבוקר עד הערב".
"אני מחזיר אותנו להגדרה שהוגדרה הקבינט בשבעה באוקטובר, ועד היום הוא לא שינה, וגם זאת הערה שלי – לא יכול להיות שבשמונה חודשים מלחמה, אין שלב שעוצרים, שואלים את עצמנו, האם המצפן שעצמנו לפני שמונה חודשים הוא בכיוון הנכון, או צריך לעדכן אותו, אין דבר כזה. שהקבינט ישאל את עצמו לתקן את המטרות, האם צריך לשנות, האם צריך להגדיר עכשיו צפון, האם צריך להפוך בין סדר העדיפויות של המטרות, קודם כל השבת חטופים, צריך לפעול למיטוט החמאס. אני אגיד לך סוד גלוי, המטרות לא שונו ולא תוקנו מהשבעה באוקטובר, נשארו כמו שהם".
"מה זה הניצחון? יוגדרו שתי מטרות, השמדת חמאס, ולעשות כל דבר להשבת כל החטופים שנמצאים בשבי החמאס. היום, שמונה חודשים אחרי, לצערי, אנחנו רחוקים מהשגת המטרות, אז הנה התשובה, האם הניצחון הוא כפסע, האם הניצחון הוא מוחלט. לצערי, לא זה ולא זה. עניין הזמן הוא לא העניין היחידי, זה נלחם מול ארגון טרור, המושג ניצחון הוא מושג הכרעה, הם לא דומים לנלחם מול מדינה, ואני לא בטוח שבררנו עד הסוף, והבנו. אני חושב שאנחנו גם לא מבינים היום, מה המשמעות של ניצחון על ארגון טרור. אז אם הדברים האלה שלך, לכך שברפיח נתנו להם להתארגן".
באשר לאירוע הקשה הזה, באסון שמונת הלוחמים שנהרגו באסון הנמרה: "זה לא אירוע ראשון, לפחות שלושה במאפיינים דומים, אני חושב שהחקירה של מה שנשאר מהכלי רכב המשוריין, תעזור להבין האם זה היה מטען גיחון או פגיעה מהצד, קל מאוד לזהות את זה בחקירה שעושים אחרי. אבל אני חושב שקודם דיברתם על המעבר הזה מצבא טרור לארגון גרילה. אני חושב שלחימה מול ארגון גרילה היא הרבה יותר מאתגרת והרבה יותר מורכבת. כשאתה נמצא במלחמה, אתה נמצא בחיכוך קבוע עם האויב, אתה נמצא בתנועתיות, אתה נמצא בהמשכיות. כשאתה נמצא מול ארגון גרילה, ביציאות וכניסות, אתה הופך להיות להרבה יותר פגיע".
"השגרה שאתה עושה, הציר שאתה נכנס והציר שאתה יוצא, מאפשר לעשות בסוף את המערבים האלה ולפגוע בך. הבתים שאתה עוצר בהם למנוחה הם פגיעים. לכוח המגן, במקרה הזה הטרוריסטים, המחבלים האלה, יש להם יתרון כי הם מכירים את השטח. הם מוטמעים בשטח ולכן הגרילה הזאת היא הרבה יותר מסוכנת והרבה יותר מורכבת. איך נלחמים בה? שינוי של שגרות והרבה יצירתיות. בתנועה מפוצלת והרבה מאוד מרכיבים, לדלל את הכוחות שנוספים ביחד בשערות, שנוספים עכשיו כלי רקם, מספר רב של כלי רקם, בשיירה אחת, בציר, הגעה וחזרה. זאת טורפה, זאת נקודה קלה לאויב".
"עצוב מאוד לחשוב שאחרי האסונות שכבר עברנו, אתה יודע, מדברים כאלה עדיין, יש פה ושם דברים שמצד לפחות נראה לנו כאיך לא חשבו על זה. מלחמה זה אירוע, מלחמה זה אירוע מסוכן, מלחמה יש לו מחירים. אני חוזר ממש לפני שעה קלה מהלוויה של בן היישוב איתי עמר, או מהיישוב שאני גר בו, זה אף פעם לא קל. בטח שזה במעגלים שאתה מכיר, ואין היום יש שם מישהו במדינת ישראל שלא מכיר מישהו במעגלים האלה מהשבעה באוקטובר. גם מחירים לצערי שאנחנו משלמים" אמר תא"ל חיימוביץ'.
האזינו
