פרשת בהעלותך: חכמה מביאה לידי זריזות

הגאון הצדיק רבי יקותיאל הלברשטאם זצוק"ל האדמו"ר מקלויזנברג אבד את אשתו ואת אחד עשר ילדיו בשואה האיומה, כידוע למרות ששתה את כוס התרעלה, הרבי מצאנז הפיך חיים בסובביו שהיו לרסיסי אדם מהקושי בשנות הזעם, והקים מעפר את משפחתו, חצר חסידות צאנז ומוסדותיה בכל רחבי העולם.

מהיכן שאב הרבי מקוליזנברג כוחות והצליח להקים ולהרעיש עולמות?

שתי קצוות בחיי ובהתנהגות האדם: החכמה והטיפשות. הזריזות והעצלות. החיים והמוות.

עוד באתר:

האודישן ב'מלחינים'

מה גרם למלחין הצעיר להישבר בבכי באולפן. צפו

המלחינים

מרגישות בעלות הבית

"הרפורמיות נכנסות ראשונות, ומקבלות שירות VIP בכותל"

בצלאל קאהן ודוד חכם

כך זה נראה

"סופה של פעם בדור": צפו בתיעודים המקפיאים

שמעון כץ

מרתיח

אלימות רפורמית בכותל: המאבטחים לא עשו דבר

נתי קאליש

יש קשר הדוק בין המידות הללו: החכמה היא סמל לחיים, והחיות מביאה לזריזות. החכם זריז, והעצל והטיפש עצל.

החכמה היא סמל לחיים וכח החיות, ולכן נאמר 'החכמה תחיה בעליה'.

יתירה מכך: כל גזירת המיתה וירידתה לעולם היא בגלל חטא אדם הראשון שנכנסה בו רוח שטות, כי אין אדם עובר דבר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות.

הכהן הגדול מסמל את התורה שבעל פה, את מידת החכמה כלשון הפסוק:  'כי שפתי כהן ישמרו מפיו דעת ותבונה' כשם שהדיבור בפה הוא סוף המחשבה, כך הזריזות היא סוף החכמה.

הדלקת המנורה על ידי כהן גדול מסמלת את החכמה:

גם המנורה מסמלת את החכמה שהרי אמרו רבותינו 'הרוצה להחכים ידרים'.

אנחנו צריכים להשים לב שהמנורה עמדה ליד מקום פטירתם של נדב ואביהוא בניו של אהרון הכהן, כאשר עמד אהרון הכהן והדליק את הנרות ברוח חכמה וטהרה ללא כל מחשבת פסול על מיתתם הוא תיקן ולו במשהו את חטא אדם הראשון.

כל זאת משום שמיתת נדב ואביהוא היא מיתה של קדושה וטהרה, 'בקרבתם לפני ה' וימותו' מיתה שהיא מבחינת 'לפני ה' בהשראת ובמקום השכינה בית קדוש הקדשים. מיתה שאין בה מן הטומאה אלא יש בה טהרה וזכות, מיתה של קידוש השם בבחינת 'בקרבתם לפני ה'.

אהרון הכהן הצליח לחיות בטהרת המחשבה כך שגם מוות לא פגע בזכות הדעת והכוונה. אגב, לכן כהנים מצווים לא להטמא למתים.

'כהנים זריזין הן' הכהנים פועלים את החכמה בדרך המעשית: זריזות. ולכן נצטוו הכהנים בלשון 'צו 'אין צוו אלא לשון זירוז'.

לכן התורה מדגישה על אברהם אבינו 'ויקם אברהם בבוקר' ללמד שכל מעשיהם של צדיקים בזריזות, אברהם אבינו הכיר את בורא מתוך שאלות חכמה כלשון המדרש: ראה בירה דולקת ושאל מי בעל הבירה.

הזריזות איננה מעלה ותכונה פיזית טכנית בלבד אלא מעידה על שלמות בין כל חלקי הנפש כלפי המעשה, רק אדם חכם יכול להשלים את כל סך חלקיו, רצונותיו, חולשותיו ונקודות החיזוק שיש בו כלפי מעשיו, אלו הגדולים ואלו שפחות.

זריזות היא לא אקטיביות, אימפולסיביות או מרדף אחר פעולות, אלא התמקדות לכן זריזות היא גם זהירות, התמקדות וערנות ללא שרעשי רקע ואלמנטים לא רלוונטיים תשפענה על חיי המעשה.

סיפור תאוות הבשר והתבכיינות המתאוננים בהמשך הפרשה גם קשור לעצלות נפשית, זאת שמבקשת להתבכיין ולא להתמקד בטוב שהקדוש ברוך הוא השרה ונתן לדור המדבר.

זריזות איננה רק תכונת אופי בודדה אלא נקיות הדעת, חכמה טהורה וזכה, כזאת שמביאה להתמקדות ומיקוד האנרגיה בדברים החשובים באמת בלי להיכנע מתוך עצלות לרעשי רקע.

זהו סיפורה של היהדות לאורך הגלות,  זה הסיפור של אהרון הכהן הגדול בהדלקת הנרות ליד מקום הסתלקות בניו, זהו סיפור תקומתה של חסידות צאנז לאחר השואה האיומה.

אהרון הכהן הדליק את המנורה שהיא האור שדוחה את החושך.

כאשר אדם גדול נפגש באתגר, הוא דואג שהבעיה לא תחליש אותו להפך, תחזק אותו.