החופש הגדול מרתיע הורים רבים, ימים ארוכים בהם הילדים נמצאים בבית ללא מסגרת יוצרים, מטבע הדברים, קונפליקטים ומשברים, מה שעשוי לערער במידה רבה גם על סמכותם של ההורים. גיטי וייספלד, יועצת ארגונית מנוסה, מציגה מודל ייחודי לשמירה על סמכות הורית בתקופת החופש הגדול. המודל מציע גישה מאוזנת ומכבדת להתמודדות עם אתגרי החינוך והמשמעת בבית.
וייספלד פתחה בהתייחסות למצב המורכב בו נמצאות משפחות רבות: "אנחנו בתקופה של מלחמה… אנחנו במדינה מעורערת לצערנו, מבחינת האקטואליה וגם הפוליטיקה". היא הדגישה כי האתגרים הלאומיים משפיעים גם על הדינמיקה המשפחתית, במיוחד בתקופת החופש הגדול. המודל שהציגה וייספלד מבוסס על עבודתו של ד"ר מרשל רוזנברג, יועץ נישואין אמריקאי. "הוא טען שכמטפל זוגי וכיועץ נישואין, קרוב ל-90% מהמקרים שמגיעים אליו נובעים מבעיות תקשורת".
המודל מורכב מ4 שלבים: תצפית, צורך, הוראה ואופציה, המהווים סדר פעולות רצוי להתמודדות עם בקשה או דרישה של הילד. כך, נתאר סיטואציה בה הנערה המתבגרת שלנו מעוניינת לנסוע לנופש עם חברותיה ואילו אנו מעדיפים שלא תיסע עקב המצב הביטחוני. נתחיל עם התצפית – תיאור עובדתי של המצב: "אני רואה שמאוד חשוב לך לנסוע לחופש, אבל כרגע יש מצב מתוח בארץ". נמשיך עם הצורך – הבעת הצורך של ההורה. "חשוב לנו, אבא ואמא, שהילדים שלנו יהיו בקרבת הבית, גם בחופשה הגדולה הזאת". נמשיך עם ההוראה – הצגת הדרישה באופן ברור. "אני מאוד מאוד מבקשת שתכבדי את הצורך הזה, למרות שהוא קשה לך". לבסוף נציע אופציה – הצעת פתרון חלופי. "בואי נחשוב ביחד מה כן תוכלי לעשות".
עוד באתר:
וייספלד הדגישה את חשיבות ההתאמה של המודל למצבים שונים ולגילאים שונים. "אם זאת נערה מתבגרת, הייתי משתמשת במילה בקשה. ואם זה ילד קטן יותר הייתי משתמשת במילה דרישה".
האזינו לדברים המלאים מתוך התוכנית 'עניין משפחתי':
