
ראש השב"כ לשעבר ושר החקלאות אבי דיכטר תוקף הבוקר את הפרסום בעניין חיסול מחבלים ברצועה: "החלטה מטומטמת ומנותקת מהמציאות. אין מילה יותר עדינה להגדיר אותה. היא לא התקבלה בקבינט והשרים אפילו לא עודנו בכך", זאת בהתייחסו להנחייה של הפרקליטות הצבאית – לא לירות בעזתיים שהיו מעורבים בלחימה אבל אינם מחבלי חמאס רשמיים, רק חברות בזרוע הצבאית של חמאס מאפשרת חיסול.
הכעס של דיכטר הוא על דיווח של עמית סגל, שחשף את הנחיית הפרקליטות המקוממת, בהסברם שרק מי משתייך ארגונית לארגוני הטרור מותר לחסלו. החלטה שמגלה מצב בלתי יאומן לפיו – היות תושב עזה איש חמוש כחלק מכוח השיטור של חמאס אינה מהווה יעד לחיסול, זאת על פי פרשנות של הדין הבינלאומי, כך גם אדם שעובד בתשתית השלטונית של מנגנוני חמאס – רק אם יתברר כי אותו אדם עסק בטרור ישירות מותר יהיה לחסלו.
עוד באתר:
עוד אמר דיכטר: "אני בעד שאלף אימהות מחבלים תבכינה ושאמא ישראלית אחת לא תבכה. לוחם בזמן מלחמה צריך לירות על מנת להרוג בכל מחבל". את הדברים אמר ברקע ההחלטה על אי חיסול ה"בלתי מעורבים" והמחבלים ללא מדי חמאס.
על סאגת שחרור מנהל בית החולים שיפא לעזה אמר דיכטר: "השחרור הוא תקלה ויצטרכו לתחקר אותה, אבל המחלוקת המהותית היא לא על שחרור מנהל ביה"ח שיפא אלא על מקומות הכליאה. הייתה מצוקה קשה עוד לפני המלחמה ועכשיו המשרד לביטחון לאומי חייב להקים מקומות כליאה נוספים".
בהתייחס להתקדמות הלחימה אמר: "דשדוש? אני מניח שהלוחמים בשטח מספרים דברים אחרים. השגת יעדי המלחמה עדיין רחוקה".
על הסיוע ההומניטרי לתושבי עזה אמר: "מה שקורה היום בעזה זה מרכז העולם. יותר מאוקראינה ומכל חזית אחרת. אנחנו לא רוצים להגיע למצב בו מועצת הביטחון תטיל סנקציות על ישראל אם לא תפסיק את הלחימה. יש לחימה גם בחזית המדינית ואם המחיר לווטו אמריקני זה סיוע הומניטרי – זה מה שיהיה".
עוד אמר דיכטר: "ראש הממשלה מנהל את כל זירות הלחימה המורכבות עם המון ניסיון. מלחמה כזו טרם הייתה מהקמת המדינה. אם ישראל תשיג את יעדיה בצפון בהסכם, יהיה הסכם. אחרת – תהיה מלחמה. העיקר שתושבי הצפון יוכלו לחזור לבתיהם בשלום".
על החקלאות: "אחרי שנים שהייבוא היה מקודש, אני עובד קשה להבטיח שהמשק הישראלי יספק עצמאית את רוב הצרכים הישראליים. שהסחורה המיובאת תשמש רק כגיבוי. אם ייצרו יותר בישראל – זה יפתור את יוקר המחיה".
האזינו לראיון המלא ב'מהדורת הבוקר' בהגשת בצלאל קאהן ודוד חכם: