פרשת בלק: היכולת להיוולד מחדש

יהודי שסיים את הש"ס נכנס לספר זאת לרבי מקוצק: רבי, סיימתי ללמוד את של התלמוד בבלי, והוסיף נימת גאווה ודרישת כבוד. הקוצקער חשב מעט ואמר לו: אבל השאלה מה הש"ס לימד אותך.

בחיים שלנו יש עליות ומורדות, רוחניות וגשמיות, תפקידנו לנצל את ימי העלייה לקבעם ולחוקקם בנפש, בשביל שישאירו רושם בנפש למען יעמדו ימים רבים.

על הטבעת חותם של רוח המצווה מדברת פרשת בלק: 

כפי שידוע: "לא קם נביא בישראל כמשה" והוסיפו חז"ל ואמרו: "בישראל לא קם, אבל באומות העולם כן קם, וזהו בלעם"

השגות הנבואה של בלעם היו גדולות יותר מאשר השגות הנבואה של משה רבינו, על בלעם נאמר 'יודע דעת עליון' שקשה להבין כיצד בן אנוש יכול להגיע לדרגה שכזאת, 

ובכל זאת הנפש של בלעת הגיע לשאול תחתית, לדיוטא תחתונה, ברדיפה אחד בצע כסף וליבוי יצרים אפלים.

כיצד ייתכן השגה נבואית הכי גדולה באנושות ושפלות הנפש בדיוטא הכי נמוכה מאידך?

הרמב"ם כותב על מעלת הנביאים כי לאחר קבלת הנבואה הנביא 'נהפך לאיש אחר' כלשון הפסוק בשמואל : וצלחה עליך רוח ה' והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר: (פרק י פסוק ו).

כל השגת נבואה גורמת שינוי לאדם עד כדי לידה מחדש והפיכתו לאיש אחר, מהות אחרת לגמרי.

כך משה רבינו פעל, כל השגה אלוקית פעלה ברוחו ונשמתו, משה רבינו עשה את המצווה בשביל לזכך את עצמו מגשמיות וחומריות.

בלעם לעומת זאת ראה השיג והמשיך הלאה במעלליו ובמילוי תאוותיו, בלעם אפילו לא ניסה לשלב בין אמרות האלוקים לבין החיים הפרטיים, גם כאשר הקב"ה אומר לו לא לקלל את עם ישראל הוא מנסה בכל זאת לעשות זאת בדרכים עקיפות ובהקרבת קורבנות.

אנחנו עסוקים בלימוד התורה ובקיום המצוות כדבר שבשגרה, אבל אנחנו צריכים לגרום להם להפוך אותנו לאנשים אחרים.

כפי המילים של הרמב"ן: "כאשר תקום מן הספר תחפש באשר למדת אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו"

שבת שלום ומבורך.