חבר מועצת עיריית ירושלים וראש עיריית ביתר לשעבר יצחק פינדרוס שוחח עם צבי טסלר בתוכנית שטח כלכלי בעקבות פרשיית הולילנד.
פינדרוס התייחס לתהליכים שעוברים על אנשים שמעוניינים להרחיב, להוסיף או לבנות בכל עיר ועיר ודיבר בחריפות. לדבריו "המצב נוראי וגרוע. אנשים מוציאים אלפי שקלים כדי לשמן מערכת, זה שאזרח לא יכול לקבל שרות ובשביל מרפסת או תמ"א 38 צריך לעבור 'ויה דולורוזה ארוך' זה נוראי, ומשם האווירה שהייתה גם סביב משפט הולילנד.
לדבריו, "התקשורת החטיאה את העניין והעיסוק במשפט. הבעיה היא לא שאנשים לוקחים שוחד, שזה חמור מאוד, אלא למה מגיעים למצב שאדם רוצה לבנות פרוייטק נחמד וטוב שיש על זה אישור עקרוני לבנות צריך לשלם כל כך הרבה כסף בדרך כדי לבנות. יש יפי נפש שמתעללים באזרחים פשוטים בטיעונים מקצועיים כביכול ואם זה היה נפסק איש לא היה צריך לשחד אף אחד.
עוד באתר:
אף אחד לא משחד את המכולת שלו שייתן לו חלב או שקדי מרק. להיפך בעלי המכולת משחדים אותנו שנבוא אליהם לקנות. אין סיבה שבעירייה לא יהיה אותו דבר. פינדרוס המליץ על הנושא את המשפט "לא עכברא גנב אלא חורא גנב".
ובמי הוא תולה את האשם? בפקידות המקצועית. "לא שמים את האצבע על הנקודה. זה בא מזה שאומרים שאנשי ציבור הם מושחתים והפקידים הם הצדיקים פשוט עולם הפוך. אם יש שלטון פקידים שלא צריכים לתת דין וחשבון לאיש, פקיד שמקבל משכורת בסוף החודש בלי לומר למי הוא נתן שירות. להיפך אם הוא נתן יותר מדי אישורים זה כבר בעיה. מי שמבקש להוציא חדר הוא נקרא גנב זה האוירה היום".
"יזם שרוצה להרים בניין צריך לשלם 2 מליון דולר למאכערים ובסוף זה נופל על הרוכשים, האזרח המסכן שהולך ברחוב וצועק על המחיר".
ויש לו גם עצה: "אם יהיה לא לגיטימי לפקיד לא לתת שירות ויהיה לא לגיטימי לעירייה לא לתת שירות, למרות שכיום מסתכלים עלינו – על חברי המועצה כאל מושחתים, אומרים לנו "אתם מיצגים את בעלי הממון ולא את האינטרס הציבורי" שוכחים מהו האינטרס הציבורי.
