המוני החוגגים במירון שראו את מעמד החלאקה הזה, אחד מני אלפים רבים במרומי ההר, לא יכולים היו לדעת את סיפור החיים המרתק העומד מאחורי דוד, הילד החינני בן השלוש והאם הנרגשת שחגה סביבו.
הסיפור הזה החל בפניה נואשת שהגיעה ליד לאחים באישון לילה באמצעות הדואר האלקטרוני. ר, בת ישראל כתבה ליד לאחים על סיפור חיים קשה, מפותל ומייסר שעברה עם בעלה הערבי, לוחם צד"ל לשעבר שהיגר ארצה מלבנון לאחר נסיגת צה"ל. החיים במחיצתו הפכו לאלימים יותר ויותר עם תום 'תקופת החסד' שלאחר נישואיהם.
"חודשיים לאחר שילדתי את בני", כתבה ר', "ידעתי שאני חייבת לעשות שינוי. אם לא בשבילי, בשביל הילד שלי. שלא יגדל לחיים אומללים כמו שלי. לאחר בדיקה קצרה מצאתי אתכם כארגון שמסייע לנשים במצבי והחלטתי לפנות אליכם".
היא סיפרה כי אין לה למי לפנות ולאן לחזור שכן אביה נפטר בצעירותה ומשפחתה נתקה עמה כל קשר ומסרבת להכיר בה. "אני לא יכולה יותר לסבול את האלימות הקשה וההשפלות שלו", סיימה ר' את פנייתה "אנא עזרו לי בהקדם לפני שיקרה אסון".
עוד באתר:
שעה קלה לאחר שהפנייה נקלטה, יצר מוקד החירום של יד לאחים קשר עם ר' ותוך ימים ספורים חולצו ר' ובנה הפעוט אל בית אחיה, שהיה נרגש לשמוע מיד לאחים כי אחותו בדרכה חזרה ליהדות.
בתקופה שלאחר מכן נפגשה ר' תכופות עם עובדת סוציאלית של יד לאחים, שתמכה בה נפשית ועזרה בשיקומה. במקביל, מצאה המחלקה להצלה מטמיעה מקום עבודה הולם עבורה והיא החלה לעלות על דרך המלך.
מרגש היה לראות כי ר' שהחלה לחזור למקורות התעקשה שלא לגזוז את שערות ראשו של בנה דוד עד הגיעו לגיל שלוש. ביום ראשון השבוע, ל"ג בעומר, זכתה ר' לעלות עם בנה למירון ולחגוג את החלקה של בנה יחד עם המוני בית ישראל.
