בשנת 2012 התבצעו בין עסקים כ-3 מיליון עסקאות בסכומים גבוהים מ-5,000 ש"ח ללא זיהוי של מבצעי העסקה. עסקאות אלו הגיעו לשווי של כ- 273 מיליארד ש"ח.
הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, פרסמה היום את דו"ח הביניים ובו מתווה מדיניות לצמצום והגבלת השימוש במזומן כאמצעי תשלום במשק הישראלי. היעד המרכזי של המהלך: מלחמה בהון השחור ומיצוי פוטנציאל גביית המס אשר יוביל להרחבת בסיס המס בהתאם, (הגדלת מקורות הממשלה) מלחמה בפשיעה הכלכלית ובהלבנת ההון. ההמלצות יצאו לשימוע ציבורי נוסף לקראת הבאתן לאישור הממשלה.
את הוועדה מינה ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בצוות חברים מנהל רשות המיסים, משה אשר, יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, פול לנדס, מנהלת מחלקת החשבות ומערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, עירית מנדלסון, המשנה ליועמ"ש, רז נזרי, סגן המפקח על הבנקים, אור סופר, המשנה לפרקליט המדינה, יהודה שפר וראש אגף חקירות במשטרה, ניצב מני יצחקי. שותפים נוספים להמלצות הוועדה הם המפקח על הבנקים, דודו זקן והממונה על ההגבלים העסקיים דייויד גילה.
עוד באתר:
השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כ"דלק" המניע את הכלכלה השחורה. אומדנים שנערכו מצביעים על כך שהכלכלה השחורה בישראל מהווה מעל 20% מהתוצר. המזומן מקל על העלמות מס, הלבנת הון, ביצוע עבירות שונות ומימון טרור, מפני שהוא אנונימי וקל להסתירו מעין הרשויות, ומפני שקל לבצע באמצעותו פעילות מסחרית ופיננסית. גם צ'קים, בדומה למזומן, הינם הליך בעל פוטנציאל לסיכון של כלכלה שחורה. בישראל ניתן להסב צ'קים ללא הגבלה על הסכום ועל מספר ההסבות וללא תיעוד של המסב ושל הנסב. ההסבה מאפשרת להעביר צ'קים מיד ליד ללא דיווח. צ'קים סחירים משמשים תחליף למזומן מבחינות שונות ובהן האנונימיות, היכולת לבצע תשלומים ללא חשבון בנק, והנוחות והזמינות למשלם ולמקבל – ובכך הם תומכים בכלכלה השחורה בדיוק כמו מזומן.
המלצות הוועדה נוגעות לשלושה תחומים: הגבלת השימוש במזומן, הגבלת השימוש בצ'קים מוסבים, וקידום השימוש באמצעים אלקטרוניים. להלן ההמלצות עיקריות:
אבני היסוד של הרפורמה לצמצום השימוש במזומן הינם – הפחתת השימוש במזומן, הפחתת השימוש בצ'קים מוסבים והגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרונים. יודגש כי הרפורמה נועדה להפחית את השימוש במזומן ובצ'קים (בדגש על ריבוי ההסבות), ולא לבטל את השימוש בהם. הצוות ממליץ על מספר צעדים שתכליתם להביא לצמצום השימוש באמצעי תשלום אלו, לרבות קביעת איסור פלילי על ביצוע עסקאות במזומן והגבלת פירעון של שיקים אשר הוסבו יותר מפעם אחת, בסכומים ובתנאים המפורטים בדו"ח הצוות.
1. הגבלת סכום העסקאות בהן ניתן להשתמש במזומן:
• הגבלת סכום עסקה במזומן באופן מיידי ל-7,500 ₪ ולאחר מכן ל-5000 ₪.( כשנה ממועד החקיקה)
• הגבלת סכום העסקה בין צדדים פרטיים לסכומים של עד 15,000 ש"ח;
• לקבוע כי הפרת האיסור על ביצוע עסקאות במזומן מעל לסף שהוגדר, תיקבע כעבירה פלילית שבגינה יוטל קנס מנהלי.
יצויין כי כיום החוק מגביל תשלום במזומן בסכומים העולים על 20,000 בעסקאות שבין עוסקים בלבד. החוק כיום אינו מתייחס לעסקאות בין אנשים פרטיים או לעסקאות בין אנשים פרטיים לבין עסקים ולפיכך לא חלה מגבלה על תשלום במזומן במקרים אלו.
על מנת לייצר איזון בין מתן אפשרות לציבור לעשות שימוש לגיטימי במזומן בפעילות יום יומית, לבין הצורך לצמצם את השימוש במזומן כמחולל פשע, עבירות מס, הלבנת הון ומימון טרור, נקבעה הגבלת סכום עסקה במזומן ובצ'קים סחירים ל-7,500 ש"ח בטווח המיידי וצמצום ל-5,000 ש"ח בהמשך.
ההמלצה תהפוך עסקאות בסכומים של 5,000 ש"ח ומעלה לעסקאות מזוהות ותקשה על גורמים עברייניים להסתיר את מקורות הכספים. כמו כן, יהיה קשה יותר להלבין הון באופן זה. הוועדה מצאה כי זהו הסכום האפקטיבי ביותר למלחמה בהון השחור.
על אף ההחלטה על הגבלת השימוש במזומן הוחלט להקל עם הציבור בשני מקרים: מתן הקלה בעסקאות בין גורמים פרטיים- מגבלת מזומן של 15,000 ש"ח ומתן הקלה בעסקאות ברכבים משומשים – מגבלת מזומן של 50,000 ש"ח.
בשנת 2012 התבצעו בין עסקים כ-3 מיליון עסקאות בסכומים גבוהים מ-5,000 ש"ח ללא זיהוי של מבצעי העסקה. עסקאות אלו הגיעו לשווי של כ- 273 מיליארד ש"ח.
מחזור המטבע – נתונים עיקריים: התפלגות אמצעי התשלום במשק – 61% – חשבונות עו"ש בתאגידים בנקאיים, 39% – מזומן בידי הציבור. כמות המזומן הגיעה בסוף 2012 לכ-55 מיליארדי ש"ח. 49 מיליארד ש"ח בידי הציבור. היתר – 5 מיליארד ₪ – בידי הבנקים. בשנים האחרונות גדל בסיס המזומן בקצב מואץ – הגידול מעבר לצמיחת המשק והאוכלוסייה מוסבר בעיקר בגידול בעסקאות במזומן.
2. הגבלת השימוש בצ'קים:
• הגבלת האפשרות לפרוע צ'ק שסוחר יותר מפעם אחת, בשלב הראשון עד סכום של 7,500 ש"ח ובשלב שני עד 5000 ש"ח. הוועדה ממליצה לאסור בעתיד על סיחור צ'קים בכל סכום;
• איסור הוצאת/קבלת צ'קים שלא מצוין עליהם שם המוטב ("צ'ק על החלק"/ "צ'ק פתוח");
• הגבלת סכום עסקה המותרת בהמחאה (צ'ק) לעד מיליון ש"ח.
צ'קים סחירים משמשים תחליף למזומן ועל כן יחולו עליהם מגבלות דומות. בטווח הקצר ניתן יהיה לסחור בצ'קים ובתנאי שכל פרטי הנסב יפורטו. בשלב הבא, לא ניתן יהיה לסחור בצ'קים כלל. הקלה תינתן עבור עוסקים שיוכלו להסב צ'קים על מנת לקבל אשראי בלבד.
איסור הוצאת צ'קים ללא רישום שם המוטב – איסור זה בתוספת איסור הסחירות ימנע מצבים בהם צ'קים של אזרחים מתגלגלים לגורמים שונים ללא ידיעתם.
3. קידום השימוש באמצעי תשלום אלקטרונים מתקדמים:
• כרטיס חיוב מיידי וכרטיס נטען מזוהה מהווים בעולם תחליף למזומן.
• הוועדה גיבשה מתווה להרחבת השימוש באמצעי תשלום אלו ולהפחתת העמלות הכרוכות בהן.
• הוועדה ממליצה להסמיך בחקיקה את הממונה על ההגבלים העסקיים לקבוע באופן מיידי עמלות צולבות נפרדות לעסקאות המבוצעות בכרטיס חיוב מיידי;
• האצת מעבר המערכת הבנקאית ל"כרטיסים חכמים" והטמעת תקן האבטחה המתקדם EMV;
• קידום ארנק וירטואלי חכם, שיהווה אכסניה לכספים ממקורות שונים ויאפשר להשתמש באמצעי התשלום הקיימים והעתידיים וכן על קידום צ'ק דיגיטלי;
• קידום חוק הסליקה האלקטרונית, שיאפשר קידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים וייעל את סליקת הצ'קים;
• הגברת השימוש הממשלתי באמצעי תשלום אלקטרונים במערכות התשלום מול הציבור;
• התנעת תהליך של חינוך פיננסי לציבור הרחב.
על מנת לתת מענה לכלל האזרחים, ובכלל זה עבור אזרחים בעלי חשבונות מוגבלים ואזרחים ללא חשבון בנק, החליט הצוות על קידום אמצעי תשלום אלקטרוניים, כגון כרטיסי חיוב מיידי וכרטיסים נטענים מזוהים, אשר יהיו זמינים לשימוש עבור כל אזרחי ישראל.
נמצא כי הציבור עובר באופן טבעי לשימוש באמצעים אלקטרונים, ויש צורך ללוות את התהליך על מנת לוודא כי הוא מתבצע בצורה נכונה. בעולם קוראים למגמה Cashless Society. הצוות בחן את הנעשה בתחום זה במדינות אחרות ואת מאפייני המשק הישראלי, ועל בסיס אלה גבש המלצותיו.
באופן טבעי השימוש באמצעים אלקטרונים עולה. המלצות הצוות מסייעות להסדיר את המעבר. כתוצאה מהמעבר לאמצעים אלקטרונים לא תושת עלות נוספת על הצרכנים: הצוות פעל כדי ליצור תמריצים לעידוד המעבר לשימוש באמצעים תשלום אלקטרוניים בעמלות נמוכות, כדי שלא תיווצר עלות נוספת לאזרחים ולעסקים קטנים ביחס לשימוש במזומן. התחליפים שמציעה הוועדה יהיו נגישים לכלל הציבור, לרבות מחוסרי חשבון בנק (באמצעות שימוש בבנק הדואר) ומקבלי קצבאות קיום מהמדינה.
לצמצום השימוש במזומן ניתן לייחס יתרונות רבים:
1. מיצוי פוטנציאל גביית המס אשר יוביל להרחבת בסיס המס בהתאם ולהגדלת המקורות שבידי הממשלה.
2. צמצום היתרון התחרותי של עסקים מעלימי המס על פני עסקים שומרי חוק וקידום מערכת מיסוי צודקת ושוויונית יותר בפני החוק.
3. העמקת גביית מס אמת ממגוון רחב של עסקים ובעלי מקצוע.
4. צמצום האפשרויות לשימוש בתוצרי פשיעה, תוך פגיעה בתמריץ הכלכלי.
5. מעבר לשימוש באמצעי תשלום מתקדמים ויעילים.
6. הפחתת התופעות של פשיעה חמורה והלבנת הון.
העקרונות המנחים לעבודת הוועדה:
אחת מנקודות המוצא של הוועדה היא שמרבית האוכלוסייה שומרת חוק, ולכן מן הראוי למזער את הפגיעה במהלך העסקים הרגיל ולנקוט צעדים הנחוצים להשגת המטרה בלבד. נוסף על עקרונות אלה פעלה הוועדה לאורה של שורת העקרונות הבאה:
1. יש לגבש את הרפורמה מתוך הבנה שהיא נועדה בראש ובראשונה לצמצם את היקפה של הכלכלה השחורה ואת הלבנת ההון.
2. נדרש שינוי תפיסה ביחס לאמצעי התשלום והעלאת המודעות בציבור לקשר שבין אמצעי תשלום אנונימיים והכלכלה השחורה.
3. חשוב לגבש את הרפורמה מפרספקטיבה מערכתית: להקיף את כלל אמצעי התשלום במשק ואת כלל המגזרים – העסקי, הציבורי והממשלתי. הוועדה ממליצה כי השינויים שיוטמעו על מזומן, יותאמו גם לתחליפיו: צ'ק המאפשר ריבוי הסבות, מזומן במטבע חוץ וכרטיס נטען אנונימי.
4. יש להטמיע את ההמלצות תוך מתן תשומת לב להשפעתה על כל פלחי האוכלוסייה, בכלל זה האוכלוסייה שאין לה גישה מספקת לאמצעים אלקטרוניים מתקדמים.
5. מן הראוי להטמיע את הרפורמה באופן הדרגתי ומדוד זאת משום שהרפורמה כרוכה בצעדים כבדי משקל ויש לאפשר לציבור להסתגל אליהם, כמו גם להותיר זמן לפיתוחם של אמצעי תשלום מתקדמים נוספים.
6. מן הראוי לגבש המלצות פשוטות ואחידות כדי לסייע בהטמעת השינוי.
