'מחאת הפלפלים' הגיעה לכנסת כאשר הוועדה לפניות הציבור בראשות ח"כ עדי קול קיימה דיון סוער ואמוציונאלי בנושא. כבר בתחילת הדיון הדגישה יו"ר הוועדה כי: "מדובר במחאה שהתחילה בהתעסקות עם הפלפלים אבל לצערנו הפלפלים לא לבד ומדובר בתופעה רחבה בהרבה. אנחנו כבר לא שואלים איפה הכסף אלא שואלים מי גוזר את הקופון?"
לכל אורך הדיון התפרצו בזעם עשרות החקלאים שנכחו בדיון והלינו על כך שבעוד שהם מוכרים את הסחורה במחירים נמוכים ביותר ולעתים אף במחירי הפסד, כאשר הסחורה מגיעה למדפים המחיר מאמיר לסכומים המכפילים ואף משלשים את המחיר בו הם מכרו את הסחורה. "מדובר בעניין של זמן עד שחקלאים יצטרכו ללכת לחתום בלשכת האבטלה" טענו החקלאים.
ח"כ קול הוסיפה: "פניתי בפייסבוק לציבור וביקשתי שישלחו אלי את מחירי הפירות והירקות במקום מגוריהם וקיבלתי טווח מחירים עצום, אך בכולם יש פערי תיווך אדירים בין המחירים שאני רואה שאותם מקבלים החקלאים. אני רוצה להבין איפה הפער? משהו פה מסריח. למרות שהזמנו את נציגי רשתות השיווק הם בחרו ולא בפעם הראשונה שלא להגיע, למעט רמי לוי. ההתחמקות החוזרת של הרשתות מעלה את השאלה האם יש להם מה להסתיר".
עוד באתר:
רמי לוי מנכ"ל שיווק השקמה: "אני מדבר בשם עצמי ולא בשם כל הרשתות. יש כאן טענות שמנסות להכפיש את שמנו, תראו לי חשבונית אחת שמכרתם פלפלים בשקל כפי שאתם טוענים. ברבעון הנוכחי בקושי החזקנו 18 אחוז רווח גולמי ואם אנחנו מורידים את עלויות התפעול הרווח הוא של אחוז אחד בלבד. אנחנו מוכרים את הפלפלים ב8.90 ואני יכול להראות לכם חשבוניות ששילמנו על הסחורה שמונה שקלים."
ח"כ זבולון כלפה: "הרוח הגבית שהחקלאים מקבלים מהציבור מוכיחה כאלף עדים שנגענו בנקודה אמיתית וכואבת של מגדלים מחד וצרכנים מאידך. הגיע הזמן להחזיר את השפיות לשווקי הפירות והירקות ולסיים עם החזירות של הגורמים המתווכים- חברות השיווק והסיטונאים. המציאות הקיימת היא בלתי נסבלת, בקרב גורמי התיווך נוצרה שכבה שמנצלת חוסר מידע שקיים אצל המגדלים וחוסר הברירה של הצרכנים שגוזרת נתח נאה באמצע".
דוידי הימן, מנכ"ל התאחדות האיכרים: "פערי התיווך הם מכת מוות למגדלי הפירות והירקות בישראל- כשהמחיר יקר, הצרכן קונה פחות או לא קונה כלל והחקלאי נותר ללא שכר ועם יבול להשמדה. שרשרת אספקת המזון מורכבת ממשולש שווה צלעות: חקלאים-סיטונאים-קמעונאים, כולם צריכים להתפרנס. ברגע ששותף אחד מפסיד, שרשרת אספקת המזון תתפרק ובמצב הנוכחי, זה רק עניין של זמן."
עו"ד אהוד פלג מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות: "יש פה תעלומה מה קורה לפלפל מהחקלאי בדרך למדף? החקלאי מרוויח פרוטות מהעניין והצרכן משלם הון תועפות, לכן אני מגיע למסקנה שהבעיה נמצאת באמצע. אם אין ריסון עצמי צריך להגיע ריסון חיצוני וצריך לפקח על פערי התיווך. הממשלה צריכה לקבוע מה הוא טווח התיווך המותר בכל ענף. אפשר לשנות אותו במהלך השנה. הצרכנים יהיו הפקחים וכך נוכל להתגבר על הבעיה."
אורי צוק בר, סמנכ"ל מחקר ואסטרטגיה במשרד החקלאות: "אין פיקוח על המחירים מלבד הפיקוח על החלב והביצים. לא ניתן לבצע פיקוח על דברים שההיצע והביקוש משתנה בתדירות גבוה והעקומות משתנות על בסיס יומי.
מה שצריך זה להרחיב את המידע ולתת יותר אינפורמציה לציבור. אנחנו מנסים לתת את מירב המידע לכל הצדדים באמצעות מידע שאנחנו אוספים ובאמצעות חברה פרטית שאוספת מידע. יש אפליקציות מצוינות שאפשר דרכם בזמן אמת לברר מה המחירים בסביבה ואנחנו מפרסמים נתונים באתר משרד החקלאות. הצרכנים צריכים לדעת להשתמש יותר במידע, המידע הוא הכוח של הצרכן."
ח"כ זבולון כלפה העיר: "הזקנה מדימונה שרוצה לקנות פלפלים לא יודעת להשתמש באפליקציות או לחפש את הטבלאות באתר של משרד החקלאות"
ח"כ אורי מקלב: "אנחנו בעידוד הוועדה לפניות הציבור רצינו לחוקק חוק שיחייב את הקמעונאים לפרסם את המחיר בו נקנתה הסחורה כלומר שמישהו מוכר פלפל ב11 שקלים הוא יחויב לפרסם בכמה הוא קנה אותו."
אורי צור בר השיב: "ההצעה רצתה שזה יפורסם בחנות, והוסבר שיש הרבה מגבלות במחיר הזה. המחיר הסיטונאי למשל נע בין שש איכויות, איזה איכות נפרסם? המחיר לצרכן שאנחנו לוקחים מהחברה, הוא ממוצע של כל הרשתות וזה שמונה שקלים. אנחנו מפרסמים אותם כל שבוע"
