המרצע יצא מן השק / חיים ולדר

בימים אלו התפרסמו שני דברים השופכים אור מחודש ונותנים הוכחה לטענות שאנו טוענים מזה שנים.
הפרסום הראשון הוא העובדה שרוב חברי מפלגת "יש עתיד" כולל היו"ר יאיר לפיד שירתו כג'ובניקים בצבא, לא השתתפו אפילו בקרב אחד בחייהם ולא הסתכנו מעולם.

החוצפה והצביעות שיש לאדון לפיד ששירת ככתב עיתון "במחנה" והסכנה היחידה שעמד בפניה היא להתלכלך קצת מהעט שלו, לבוא אל החרדים שממיתים עצמם באוהלה של תורה ומשלמים על כך מחיר כלכלי כבד, ולטעון להם על "שוויון בנטל", מצטרפת לחוצפה, לרשעות ולצביעות בטענות של אנשי המשפט, השמאל, יש עתיד, שרובם ככולם אנשים עשירים בעלי אחוזות פאר ורכוש רב, המכנים את החרדים "טפילים" ומאשימים אותם בניצול תקציבי המדינה בעוד הם נהנים מתקציבים ללא גבולות ומותירים לחרדים את הפירורים.
חבל בכלל להתווכח איתם. אתה לא מתווכח עם שקרן, צבוע ושונא. אתה פשוט אומר לו שזה מה שהוא – ומתעלם ממנו.

—

נותרה רק השאלה "למה הם עושים זאת?" ועל כך שתי תשובות. האחת: שנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים, שכמו שנאת עשיו ליעקב – אין לה הסבר הגיוני.

אבל בימים אלו, כפי שפתחנו, התפרסם עוד משהו, שנותן את התשובה השניה, שגם עליה ידענו, אבל כעת היא רשומה בשחור לבן בלי כחל ושרק.

מדובר במאמר של דן מרגלית, אחד העיתונאים המפורסמים בישראל ואיש סוד של רוב ראשי הממשלות.
שימו לב מה הוא כותב:

"מה שחשוב בחוק הנקרא "שוויון בנטל" הוא שאיבת הנוער החרדי מן הגטאות הרוחניים בירושלים ובבני ברק למגע עם ליבת החברה הישראלית. אריה דרעי ומשה גפני מש"ס ומיהדות התורה אינם יכולים למנוע מפגש בשק"ם בין חייל חרדי נשוי שמלאו לו 24 לבין צעירים חילונים שהגיעו זה עתה מהתיכון החילוני.
חוק השוויון בנטל הוא הדגל או הסמל המתנוסס מעל מלחמת התרבות המתנהלת בישראל במלוא עוזה. מאז החלו היהודים לחזור למולדתם ידעו מלחמת תרבות מחזורית. מה היה "פולמוס השמיטה" – האם לעבד את האדמה בשנה השביעית? – אם לא התמודדות בין הציונות המשכילה והדתית – לבין ההווי החרדי שדבק עדיין בחלק מהחלוצים?

ומה היתה "מלחמת השפות" בטכניון ונגד אליעזר בן יהודה? ומה היא "תורתו אומנותו" עם קום המדינה אם לא מלחמת תרבות?

מלחמה זו מתנהלת בעת ובעונה אחת בכמה חזיתות. אישור החוק על העברת סמכויות הגיור לרבני הערים הוא קרב במלחמת התרבות; וכמותו העיכוב שכופים החרדים על ישראל ביתנו בחקיקת "ברית הזוגיות"; והסירוב החרדי לאשר תוכנית ליבה מוסכמת ללימודי החובה; וכמותם גם המאבק הדרמטי המתנהל במסדרונות משרד החינוך בסוגיית שיעורי האזרחות, שבהם תגיח קרן אור או ישלוט החושך בתלמידי התיכון באשר למשמעות הציונות, היהדות והדמוקרטיה.

איש אינו יודע עדיין אם חוק השוויון בנטל, שנרשם שלשום כהישג של יאיר לפיד, אכן יצא לדרך. החרב המתהפכת של חילופי הממשלות או הבחירות המוקדמות עלולה להפוך אותו לאות מתה. לפי שעה יש לו ערך הצהרתי בלבד. אך גם זה משהו".

—

וכעת תגידו לי יאיר לפיד ונפתלי בנט, מילא אתם שלא למדתם גמרא, ואתם שטחיים עד גבול הטיפשות, אבל מדוע אתם סבורים שגם אנחנו כאלה?

הלא את מה שמפרסם דן מרגלית יודעים החרדים כבר מאתיים וחמישים שנה. את מה שהם יודעים על מאבק בהשכלה, בפיתוייה, בערמומיותה, באכזריותה, אתם לא תצליחו ללמוד.

והמידע הזה הועבר מדור לדור על ידי אנשים חכמים, מנהיגי כל דור הקרויים: "מעתיקי השמועה".
את מה שהם ידעו, הם הורו לבני הדור שלהם. אלה ששמעו להם – נשארו יהודים חרדיים. אלה שלא, ילדיהם או נכדיהם ירדו מדרך התורה והמצוות, ולאחר מכן עזבו גם את היהדות.

אלה שלא שמעו כי חשבו ש"לא צריך להיות כזה קיצוני", מהם יצאו אנשי הפועל המזרחי, שניסו לייסד חיי דת בצורה אחרת ומה שיצא מזה שהמנהיג שלהם הוא נפתלי בנט, שלא למד חצי שעה בישיבה ואין לו שמץ של מושג ב"השקפה" ב"חיים של תורה". ואותו שמו למנהיגם…

—

אבל אנחנו, זכינו. אבותינו ואבות אבותינו הלכו בעיניים עצומות אחרי רבותיהם מעתיקי השמועה. הם התעלמו, לעיתים בקושי, מאיומי ומפיתויי הפשרנים.

וכעת אנחנו כאן. מיליון איש. בינתיים. אתם יכולים לאחוז בנשק היחיד שאתם מכירים (העט) ולהאשים אותנו בהשתמטות. אתם יכולים לשבת באחוזותיכם המפוארות בתל אבי ורעננה ולשאול איפה הכסף ולהפנות את האצבע אלינו. זה לא יעזור לכם. נאמני ד' ותורתו עמדו בגזירות קשות, בגירוש, בגלות ואפילו בכיליון ולא זזו מילימטר, נרא

 

ה לכם שאתם מפחידים מישהו עם "סנקציות פליליות?"

—

לפחות משהו טוב קרה. כעת הכל ברור. לא גיוס מעניין אתכם ולא הדאגה הכנה לפרנסת החרדים. אתם רוצים רק דבר אחד ואני מצטט את דן מרגלית "והוא שאיבת הנוער החרדי מן הגטאות הרוחניים". ונחשו מ

האתר של חיים ולדר