הגאון רבי אליעזר גור אריה, חבר 'פורום רבנים הצעירים' של 'מרכז רבני אירופה', יוכתר ביום ראשון הבא כרבה של העיר קראקוב בפולין בטכס מפואר בהשתתפות הגאון רבי ירמיה כהן ראב"ד פאריז וחבר נשיאות רבני אירופה, הגאון הרב בנימין יאקובס הרב הראשי להולנד, הגאון רבי יעקב דוד שמאהל דיין בבית דין 'שומרי הדת' באנטוורפן, חברי מועצת רבני אירופה, עשרות רבני קהילות מרחבי אירופה ועוד שורה ארוכה של רבנים, ראשי ישיבות וגדולי תורה.
הגר"א גור אריה, שהוסמך לרבנות על ידי גדולי הרבנים מישראל ומאירופה, משמש מזה כשמונה שנים רב ושליח חב"ד בקראקוב שבפולין, ומאז הגיע לשם עם משפחתו נודע בפעילותו הרבה להפצת תורה ויהדות וקירוב יהודים מקומיים. במסגרת פעילותו היה גם מעורב בגאולת מבנים יהודיים שהולאמו על ידי השלטונות המקומיים, ופיתח במקום פעילות יהודית ייחודית, אליה מגיעים מבוגרים לצד צעירים. הוא גם משמש ככתובת עבור יהודים שמגיעים לפולין לתפילה בציוניהם של רבנים וגדולי עולם וגם למי שמנסים לאתר קברי אבות. קשריו ההדוקים עם ראשי השלטון מסייעים רבות לקהילה היהודית המקומית, כמו גם ליהודים מהעולם.
לבקשת ראשי הקהילה היהודית הציג את מועמדותו לרבה של קרקאקוב ונבחר למשרה הרמה. הכתרתו לרבה של קראקוב, תהווה דור המשך לרבנות. הגר"א גור אריה הוא בנו של הגאון רבי יוחנן גור אריה הרב הראשי לחולון וחתנו של הגאון רבי מנחם מנדיל גליצנשטיין רבה של מעלה אפרים.
עוד באתר:
קראקוב נחשבת לאחת מהקהילות היהודיות החשובות ביותר באירופה מאז תחילת המאה ה-14. בשנת 1495 גורשו היהודים מקרקוב לעיר החדשה שנבנתה סמוך לקרקוב ושמה קאז'ימייז' (בפי היהודים קוזמיר). במרוצת הזמן הפכה קאז'ימייז' לשכונתה של קרקוב ובשנת תרכ"ז (1867) הורשו היהודים לגור בכל חלקי העיר.
בחודש אלול תרצ"ט (ספטמבר 1939) כאשר כבשו הגרמנים את פולין, הם קבעו את קרקוב כעיר הבירה. עם כיבוש העיר, פתחו הנאצים ברדיפות שיטתיות של הקהילה היהודית בת אלף השנים, שמנתה לפני המלחמה כ-60 אלף נפש, כלומר כחמישית מתושבי העיר. על מנת לממש את תוכניתם ולעשות את קרקוב "יודנריין" (נקייה מיהודים), צימצמו הגרמנים את מספר היהודים בעיר עד למינימום.
לאחר מלחמת העולם השנייה נותר קומץ יהודים בלבד בעיר. ניצולים בודדים שבו לעיר מהמחנות לאחר השחרור, או ממקומות מסתור. בשנים תש"ז – תשי"א (1947-1951) היגרו רוב היהודים עקב גלי האנטישמיות. אחרי שנת תשכ"ח (1968) נשארו בקרקוב כמה עשרות יהודים בלבד.
לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי בסוף המאה ה-20 השקיעו פרנסי העיר משאבים רבים בשחזור ושימור הרובע היהודי של העיר – קאזימייז', תוך הנצחת מורשתו היהודית. בתי הכנסת במקום שופצו ומהווים אתרי תיירות פופולריים, ובשכונה נפתחו מסעדות, בתי קפה וחנויות בעלי גוון יהודי.
בקרקוב שימשו וגרו רבנים גדולי עולם, בהם רבי משה איסרליש (הרמ"א). רבי יואל סירקיש בעל 'הבית חדש' (הב"ח), רבי גרשון שאול יום טוב ליפמן העלער בעל ה'תוספות יום טוב'. רבי נתן נטע שפירא בעל ה'מגלה עמוקות'.
בדורות האחרונים שימשו כרבנים בקראקוב גדולי עולם כדוגמת הגאון הגדול רבי שמעון סופר בנו של בעל החתם סופר, ולאחר מכן חתנו הגאון הגדול רב עקיבא קורניצר ובנו הגאון רבי יוסף נחמיה קורניצר.
הרב האחרון ששימש ברבנות לפני השואה היה הגאון הגדול רבי שמואל שמעלקע קארניצער נכדו של הגאון הגדול רבי שמעון סופר.
ביום ראשון הבא יעלה על כסאם הגאון רבי אליעזר גור אריה.
