שליחות המרגלים ששלח משה היתה שליחות עלומה.
ממתי שולחים מרגלים לפי מפתח ייצוגי? מדוע לכל שבט היה צריך להיות ייצוג?
ממתי שולחים מרגלים כקבוצה מגובשת ובה שנים עשר חברים נראה כי מלבד שלט גדול "כאן ריגול" הם עשו הכל כדי להיתפס. ובודאי שבדרך הטבע רבים היו הסכוים. מקץ ארבעים שנה כששלח יהושע שני מרגלים "חרש לאמור לכו ראו את הארץ ואת יריחו" הרי למרות שהיתה זו חוליה קטנה ולמרות שהשליחות נעשתה לא בקול צלצלי שמע ולא בקול צלצלי תרועה אלא "חרש" בכל זאת המודיעין של עמי הארץ עלה עליהם סמוך ונראה לכניסתם ואפילו את החומה לא הצליחו לעבור (– הם הגיעו לביתה של רחב שהיה בנוי על החומה כשקיר החומה משמש כקירו החיצוני של הבית). וכאן – השליחות נעשית לעין בריש גלי נציג לכל שבט מה פשר השליחות?
עוד באתר:
שנים עשר שבטי ישראל מהוים שנים עשר שורשים של כוחות רוחניים שונים שביחד מהווים את הכח הרוחני העצמתי של עם ישראל שמהווה למעשה את שורשי כל הכוחות הרוחניים החיוביים הקימים בעולם. לפני הכניסה לארץ ישראל רצה משה לבדוק את מצבה הרוחני של הארץ ורצה לעשות זאת מכל האספקטים הרוחניים האפשריים לשם כך שלח את המרגלים כל אחד מביא עמו את החוש הרוחני המיוחד לשבטו שלו וביחד יוכלו לברר את מציאותה הרוחנית של ארץ ישראל.
המרגלים עזבו את החממה הרוחנית של מחנה בני ישראל המוקף ענני כבוד שבמדבר, בחממה זו עסקו בתורה יומם ולילה, לא היתה להם דאגת פרנסה – אכלו לחם משמים ושלוים שהגיעו בערב. שתו מים מסלע והעננים היו מספקים להם שירותים ואת שאר צרכיהם. גם רמת הצניעות היתה מעולה – אין פתחיהם מכוונים זה לזה. גם המנהיגות היתה מהמשובחות ביותר שיש אפשרות להעלות על הדעת בקיצור, חיים שלמים ושלוים.
באים הם לארץ הנגד ורואים את הנפילים – שרידי דור המבול עם כל המשמעות הרוחנית והמוסרית של הגדרה זו. רואים ארץ אוכלת יושביה מבחינה רוחנית וממילא גם מבחינה פיסית. "עמלק יושב בארץ הנגב" וכמו שאמרו חז"ל על דבריה של עכסה בתו של כלב לאביה – ארץ הנגב נתתני – ארץ המנוגבת מכל ברכה. אמרו המרגלים – נעשה הכל כדי להישאר במדבר.
האמת היא שארץ ישראל אכן היתה במצב ירוד באותה שעה בזמנו של אברהם אבינו עת שהמצב המוסרי בארץ היה כזה שיש לשלוח את אליעזר לחרן על מנת להביא אשה משם כיוון שיושבי ארץ ישראל אינם מתאימים ואילו בחרן – גם שם לא היה המצב הרוחני מן המרשימים (אם משבחים ילדה בת שלוש בשבח המוזר "בתולה ואיש לא ידעה" מקבלים מושג על מושגי המוסר המקומיים) ובכל זאת היה כדאי להרחיק עד שם כיון שבארץ ישראל המצב היה חמור יותר, ועדין אומרת התורה "ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עוון האמורי עד הנה… באותן ארבע מאות שנה העמיקו את רשעתם וכך פגשום המרגלים – במצב הירוד ביותר האפשרי כמו שאומרת התורה "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו" ואתה זה ראו המרגלים.
אמנם כגודל הטומאה כך גדול היה פוטנציאל הקדושה וזה היה תפקידו של עם ישראל – לקדש את המקום ולרוממו.
יהושע וכלב הבינו זאת יהושע בקדושת היסוד – שמירת הברית וכלב בכח קדושת הדבור בכח ברית המילה וברית הלשון יכולים לקדש את הארץ שכן שני הכוחות האלה הם עצמם אין כמוהם יכולים להוריד את האדם לעברי פי פחת במידה והוא לא שומר עליהם לקדשם, ומאידך אין כמוהם בעלי פוטנציאל לרומם את האדם עד לפסגת הר הקדושה הגבוהה ונוראת ההוד ביותר.
