בבוקר שמחת תורה החלה מתקפת הפתע הרצחנית בה אלפי מחבלי החמאס חדרו ליישובי עוטף עזה ועששו במשך שעות ככל העולה על רוחם השפלה. חיות האדם רצחו תינוקות, נשים ומבוגרים, שרפו בתים עד היסוד וביצעו מעשי זוועות בכל מי שרק נתקלו.
אלו שהגנו על היישובים בשעות הראשונות למתקפה הברברית הם חברי כיתות הכוננות והרבש"צים ביישובים. חלקם הצליחו להדוף מחבלים ולעכב אותם מלהגיע לתושבים המבוהלים וחלקם, לצערנו, נפלו בקרבות הקשים מול מאות המחבלים.
אחד מאותם רבש"צים שנפלו הוא דן אסולין הי"ד מהיישוב מבטחים. מחבלים חדרו ליישוב והגיעו עד לבית משפחתו שם ניהלו עימו ועם חבריו לכיתת הכוננות קרב יריות קשה. באותו קרב נהרגו שניים מחברי כיתת הכוננות של מבטחים, שניים מכיתת הכוננות של מושב ישע הסמוך ולוחם צה"ל.
עוד באתר:
לפחות עשרים וחמישה מחבלים הצליחו לחדור ליישוב השקט בדרך כלל. המחבלים השתלטו על בית המשפחה ועשו בו כבשלהם, טיפלו בחבריהם המחבלים שנפצעו בקרב, אכלו בברבריות לא נתפסת מכל הבא ליד וניסו לרצוח את בני המשפחה שהסתתרו בממ"ד.
שנתיים קודם הטבח הנורא, בזמן בו איש לא דמיין כי מצב כזה בכלל אפשרי, הורה אל"מ טל אשור לאסוף נשקים מכיתות הכוננות ביישובי העוטף והותיר אותם עם נשקים בודדים. אז הוא טען שהסיבה ללקיחת הנשקים היא מכת גניבות.
משפחתו של דן אסולין הי"ד זועמת על ההחלטה שקיבל אל"מ אשור וטוענת כי היא זו שבמידה מסוימת הביאה למותו, כך פורסם הערב (רביעי) בערוץ 14. במכתבו כתב אל"מ טל אשור: "הנחת היסוד היא כי יישובים קדמיים נדרשים לזמינות מיידית של נשקים לעומת יישובים סמוכי גדר הנמצאים בקו הגנה שני, להם עומד פרק זמן מספיק בכדי לצייד את שאר חברי מחלקות ההגנה בנשקים”.
המשפחה כואבת את אובדנו של בנם וטוענת כי לדן וחבריו לא היה שום סיכוי מול המחבלים וזאת עם נשקים בודדים בלבד. המשפחה שלחה את שאלתה לצבא: מדוע נלקחו הנשקים מכיתות הכוננות?
מחדלי שבעה באוקטובר נלמדים ועוד ילמדו, האחריות שיש למערכת הביטחון והעומדים בראשה באסון הנורא ביותר שפקד את העם היהודי מאז השואה, כמעט ואינה מוטלת בספק. חלקם כבר הצהירו שיתפטרו מתפקידם כשהמלחמה הלא נגמרת, תסתיים.
