הקדמה:
חברת ארנק היא חברה המעסיקה בדרך כלל עובד אחד (שהוא גם בעליה היחיד) בעל הכנסה גבוהה באופן ניכר מהממוצע, שעבודתו היא באופן מסורתי משרת שכיר או עצמאי. שימוש בחברת ארנק יוצר הפחתה בתשלומי מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי לבעליה, בהשוואה לתשלומי המס שהיה צריך לשלם כשכיר, וכן מעניק יתרונות פוטנציאליים אחרים.
חברת ארנק מוקמת לצורך תכנון מס של בעליה, ואין בה פעילות כלכלית עצמאית. החברה מספקת את אותו שירות שהיה בעליה מספק לו היה שכיר, ותכליתה העיקרית היא הפחתת תשלומי המס של בעליה.
מקור שמה של חברת הארנק בדרך פעילותה, שבה הכנסתו של בעליה נכנסת אליה כאל ארנק, ממנו הוא מושך דיבידנדים כאשר הוא זקוק לכסף. זהו כינוי לא פורמלי – בפקודת מס הכנסה נכללת חברה כזו בקטגוריה הקרויה חברת מעטים. חברות מסוג זה הוקמו החל מ־2002, ומספרן ב־2013 מוערך בכ־24,000.
עוד באתר:
כיוון שבפעולתן של חברות ארנק יש יתרון מס לבעליהן, הרי מבחינתם של רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי יש בפעילות זו אובדן הכנסות. עקב כך עלו המלצות שונות על מיסוי מיוחד לחברות הארנק, או הגבלת פעילותן.
(מקור: ויקיפדיה)
ארנקים על שלחן הכנסת
ועדת המשנה של ועדת הכספים, למאבק בהון השחור, תקדיש חלק מעבודתה לטיפול ב'חברות הארנק', כך הודיע היום (א'), יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן (התנועה). שטרן הבהיר, כי "אף שחברות הארנק אינן נכללות בהגדרה של הון שחור, עדיין ראוי לעסוק בהן ולבדוק מה לגיטימי ומה לא. פעמים רבות חברות הארנק משמשות כלי במסגרת תכנוני מס ויוצרות חוסר שוויון בין משלמי המיסים". נוכח טענות מצד חברי כנסת ונציגי לשכות רואי החשבון ויועצי המס, נגד התעסקות ועדה שעניינה מאבק בהון השחור בסוגיית חברות הארנק, ציין שטרן, כי ועדת המשנה תעסוק בכך באופן נפרד מתופעת ההון השחור.
שטרן הוסיף, כי "נדרש לטפל בסוגייה, כיוון שרוב האזרחים שומרי החוק, שמשלמים מיסים, אף שהם מבדילים בין חברות אלו להון השחור, רואים בהן עוד דרך לא ראויה של התחמקות מתשלום מלוא המס כנדרש. זה נכון שחברות ארנק זה לא הון שחור, אך מכיוון שברור שכסף רב לא ממוסה, יש מקום לטפל בעניינן. חלק גדול מאזרחי המדינה מסתכלים על חוסר השוויוניות ושואלים שאלות, גם על תכנוני המס האגרסיביים ולא ניתן להתעלם מזה, למרות שנדרשת הפרדה בין שני הנושאים. יש פה אמירה שחייבת להיאמר".
ח"כ רוברט אילטוב (הליכוד-ביתנו): "יש להפריד הפרדה מוחלטת בין הדיון בהון השחור לדיון בחברות הארנק. חברות ארנק משלמות מס. צריך לטפל בזה אך זה לא יכול להידון במסגרת דיון על מאבק בהון השחור, שעניינו אנשים שעוברים על חוקי המדינה. כאן יתכן שמדובר בפרצות מס, דברים שדורשים תיקון. המלחמה בהון השחור צריכה להיות בלתי מתפרשת אך חברות ארנק זה תכנוני מס וצריך לבדוק מה דורש תיקוני חקיקה ומה לא. ההפרדה צריכה להיות מאוד ברורה והציבור, בעיקר אנשי עסקים, לא צריך לחוש שהוא מרמה את המדינה".
יועץ מקצועי למנהל רשות המיסים, רובי בוטבול, הציג את עיקרי טיוטת המסקנות של הוועדה שבדקה את נושא חברות הארנק ואמר: "בעקבות טרכטנברג הקים שר האוצר ועדה לבחינת חברות הארנק. מדובר בטיוטת המלצות שטרם אושרו ע"י השר. מבין ההמלצות: חברות שצוברות רווחים והצבירה נעשית בצורה לא לגיטימית לצורך מס. למשל, חברות שכירים: מנכ"ל בחברה, שלא עובד כשכיר אלא מקים חברה שנותנת שירות. מדובר באדם שהוא שכיר במהותו ומתאגד לצורך מס ואנחנו חושבים שזה לא לגיטימי וצריך לתקן את החוק. כן הדבר לגבי נושאי משרה, למשל דירקטור שחברה התקשרה איתו ולא עם החברה שבה הוא שכיר לכאורה. זה הכל תכנוני מס. חברה משלמת רק 26.5% מס ואח"כ שולטת בעיתוי חלוקת הדיבידנדים, כך שניתן יהיה להפחית או להסיט את מועד המיסוי, כדי לא לשלם את הפרשי המס. ההמלצות מציעות לבחון בחקיקה האם למנוע מאיתנו את השלב השני הזה של חלוקת הדיבידנד. זו פרצת מס שאנחנו חושבים שהיא לא לגיטימית".
המלצות נוספות שהציג בוטבול, עוסקות בבעלי מקצועות חופשיים: "למשל רופא שכיר שנותן שירותי רפואה דרך החברה שלו וכל משלוחי היד: אדריכל, מהנדס, עיתונאי שמתאגדים בחברה. הבעיה שמקימים מעל העסק, חברה שקולטת את הכסף. חברה זו נועדה להשקעות בדיבידנד שהוא חסך. שכיר רגיל משלם 48% ואנשים אחרים בעלי חברות ארנק חיים במשטר קבוע של 26.5% מס. ההמלצות לגבי חברה שעיקר הכנסותיה מדברים לא עסקיים, השקעות, שכר דירה, דיבידנדים. במסגרת ההמלצות; כפיית חלוקת דיבידנדים וכן טיפול במקרים של יתרות חובה. בעלי חברות ארנק שמושכים לעצמם כסף אך לא קוראים לזה דיבידנד, כך שלא ניתן למסות אותם. לדוגמה, הלוואות לטווח ארוך, פיקדון כזה או אחר, על מנת להשהות את משיכת הדיבידנד. אנחנו רוצים שאחרי 6 חודשים של משיכה ייחשב כדיבידנד.
נציגי הלשכות במקצועיות הביעו תרעומת על קיום הדיון בנושא חברות הארנק במסגרת ועדת המשנה למאבק בהון השחור.
יו"ר ועדת המיסים בלשכת רואי החשבון, עופר מנירב, הביע מחאה ואמר: "חברות ארנק הן לא הון שחור, הכל הון לבן. מאחורי העיסוק של רשות המיסים בחברות הארנק מדובר בהעלאת שיעור המס בשיעור של בין 35% ל- 40% בערך ל- 60% מהחברות במשק. ואז אין בעיה לרשות המיסים שימשיכו לעבוד כחברה, למשל חלוקת רווחים כפויה. הרבה פעמים שוכחים שכשיש דיבידנד הוא מושקע, יש רווח אך אין מזומן, כי הוא מושקע במקרקעין או בציוד וכד'".
נשיא לשכת רואי החשבון, דודי גולדברג: "יש כאן כוונה להוציא עוד מס מאותם משלמי המיסים במקום להרחיב את בסיס משלמי המיסים. יש גם מצב כלכלי אמיתי של אנשים שמתאגדים בחברות. במקום לטפל באחוז מסוים מהאוכלוסייה שיש איתו בעיות מטילים על כל אזרחי ישראל. אולי נמצא שדווקא הורדת שיעורי המס תביא גידול בהכנסות ממיסים. כל הזמן הולכים על אותו כיוון של להוציא עוד מאלה שכבר משלמים".
נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי: "אם יש לי חברה שכל מה שיש לה זה משרדים ואני משכיר וצריך להחזיר משכנתא לבנק ואם עכשיו אצטרך לשלם מס דיבידנד אין לי איך להחזיר את המשכנתא לבנק. ההמלצות יפגעו בהשקעות במשק ויחזקו את החזקים. כחברה קטנה אני לא יכול להנפיק אג"ח זבל, אני זקוק לבנק. מה שיקרה שרק הגדולים ישקיעו בנדל"ן".
יו"ר ועדת המשנה שטרן, שב והדגיש, כי אכן יש לקיים את הטיפול בחברות הארנק בדיונים נפרדים וכי בדיונים הבאים הוועדה תבקש לשמוע עמדות מעמיקות בנושא ולבחון אילו תיקוני חקיקה נדרשים. זאת כאמור, בנפרד מדיונים שיעסקו במאבק בהון השחור עצמו.
