"לקבל באהבה"

איך ייתכן שלא נתקבלה תפילתו של משה רבינו?

כיצד נתפלל למלאות את משאלות לבנו מבלי לחסר באמונה ולקבל את הכל מאת ה' באהבה | הרב אריאל שחר

הרב אריאל שחר

י"ב באב תשפ"ד, 16/08/24 13:43 עודכן: 14:02

א+

א-

בס"ד

איך ייתכן שלא נתקבלה תפילתו של משה רבינו הרי תפילה לא שבה ריקם?

הקושי האנושי להכיל מורכבות שאיננה ברת הגדרה רציונלית מגבילה את בני האדם לחוות את חיי הלב, רק כלי הרגש הם שיכולים לקבל, להבין, לתרגם ולהכיל סתירות וקושיות קשיי הגשם והרוח גדולים וקטנים.

הקב"ה דורש את חיי הלב, לכן לעיתים מבקש הקב"ה מעם ישראל להשלים עם מציאות חסרה ולקבלה באמונה שלימה ובנפש חפצה.

נכון, תמיד אפשר להתפלל ולעשות מעשים טובים אבל יחד עם זאת לקבל באהבה ולהשלים עם מציאות חסירה גם כזאת של גלות וחורבן. זו ההבנה בדברי הגמרא (כתובות קיא) שהקב"ה השביע כמה שבועות: "שלוש שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את הגויים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי".

הראשונים מבארים כי כוחה של התפילה והאמונה שזורים זו בזו, וככל שהאדם מתפלל כך הוא יותר מתחזק באמונה, עד כדי כך שבשעת התפילה האדם מקיים מצוות אמונה, שהרי מתפללים אל מי וממי שיש בכוחו לתת, והרי זה גילוי דעת הכי גדול שהאדם מאמין בכח האדון כל.

ועדיין האדם מתקשה להבין, כיצד זה יכול להיות, מצד אחד תפילה מבקשת להשלים את החסר ומצד שני מחזקת האמונה להשלים עם החסר? התשובה זו היא כוחה של האמונה: האמונה איננה מחריפות המוח או כישרון השכל והדעת, אלא מהפשיטות והעומק שבחיים היהודים, האמונה יכולה להכיל שאלות וקושיות, סתירות וקשיים, להכל תשובה אחת להן אמונה בבורא עולם, הא ולא תו.

יתירה מכך: האמונה יכולה להכיל סתירות וניגודים גם כאלו הנחשבים לרוחניים, התפילה על חוסר ומצור בשעת צרה ומצד שני להשלים עימו כי זהו רצון ה' זו היא אמונה.

זה העומק באמרה הפשוטה כל כך: "היכן שמסתיים השכל מתחילה האמונה".

לכן אומרים שכל "איזו היא עבודה שבלב זו תפילה" תפילה איננה דבר שכלי שאפשר לתפוס אותו, להתפלל על חסר וגם להאמין בהקב"ה שהוא טוב ומטיב הגם שאיננו רואים זאת, ולהשלים עם החסר בבחינת "חייב אדם לברך על הרעה כשם הוא מברך על הטובה" אבל בני האדם מתקשים לעבוד עבודה שבלב הכי קל להתעסק עם דברים שמבינים בהם, שהמוח קולט ומבין אבל לא עם רגשות הלב שאותם צריך להפעיל ומכוחם יש להשתיק את השאלות והדחפים לחקור ולהבין גם מה שלא בשליטתנו, בתפילה אנחנו לא רק מתפללים אלא יודעים לאחוז את החבל בשתי הקצוות: שאיפה לתיקון אמונה והשלמה עם המציאות החסרה.

משה רבינו התפלל בתפילה מלשון תחינה, ואתחנן אל ה' התפלל ובקש מתנת חינם: ואתחנן מלשון מתנת חינם, משה קבל את הדין באהבה והבין שלמרות כל מעשיו הכבירים, הוא מבקש אך ורק מתנת חינם.

אנחנו לא יודעים מה היא שלמות של תפילה, תחינה וצעקה. אבל זאת עלינו לדעת ולקבל: תפילה היא גם זעקה על חוסר ואובדן אבל גם קבלה של שלמות ואמונה, ומתוך כך מתקבלת התפילה ברצון, בעז"ה.

נכתב על פי משנתו של רבי צדוק הכהן מלובלין לפרשת ואתחנן אות א.

תגובות