אַתָּה מַקְשִׁיב לַנְּפִילוֹת וְחוֹשֵׁשׁ • מכתב לילד מהדרום

יֶלֶד יָקָר,
אַתָּה יוֹשֵׁב בַּבַּיִּת, (חֹפֶשׁ, אֵין לִמּוּדִים) בָּרֶקַע אַזְעָקוֹת, אַתָּה מַקְשִׁיב לַנְּפִילוֹת. וְחוֹשֵׁשׁ: וְאִם יִקְרֶה מַשֶּׁהוּ לַבַּיִּת שֶׁלִּי? וְאִם חַס וְחֲלִילָה מִישֶהוּ מְהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי יִפָּגַּע?

כַּמּוּבָן שֶׁכְּיְהוּדִים מַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁה' בַּשָּׁמַיִם הוּא שׁוֹמֵר עָלֵינוּ וְשֶׁתְּפִלָּה שֶׁל "תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּיִת רַבָּן" חֲשׁוּבָה תָּמִיד וּבִזְמַנִּים כָּאֵלֶּה בִּמְיֻחָד. וְחָשׁוּב לְהִתְפַּלֵּל שֶׁיָּבוֹא שָׁלוֹם וְלֹא תִּהְיֶינָה מִלְחָמוֹת.

בְּנוֹסָף רָצִיתִי לְהַסְבִּיר לְךָ קְצָת בְּנוֹגֵעַ לְמִבְצַע "צוּק אֵיתָן"-
תְּקוּפָה אֲרֻכָּה שֶּׁהַפַּלַסְטִינִים (כָּךְ מְכַנִּים אֶת הַעֲרָבִים שֶׁגָּרִים דָּרוֹם לָכֶם, בְּעַזָּה) שׁוֹלְחִים מִדֵּי פַּעַם טִילֵי גְּרָאד אוֹ קָאסָם. מָה זֶה טִילֵי קָאסָם וּמָה זֶה גְּרָאד אַתָּה שׁוֹאֵל? גַּם אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי וּבֵרַרְתִּי, אָמְרוּ לִי שֶׁהַעֲרָבִים לוֹקְחִים אֵיזֶה שֶׁהוּא צִנּוֹר חָלוּל, זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת אֲפִלּוּ תַּמְרוּר יָשָׁן. מְמַלְּאִים אוֹתוֹ חֹמֶר נֶפֶץ וְשׁוֹלְחִים לְיִשְׂרָאֵל. לְזֶה קוֹרְאִים קָאסָם. טִיל גְּרָאד הוּא טִיל אֲמִתִּי חָזָק וּמְסֻכָּן.

עוד באתר:

צפו

תיעודים מרהיבים מהרחפן: הרחובות נצבעו בשחור

שמעון כץ

אמירה מחליאה

ליברמן רוקד על הדם: "הנער היה מגן אנושי"

אבי יעקב

חדשות התעשייה

בכורה בלעדית: טעימה מהשיר החדש של יהודה בורן

פסח בא גד

הרחובות הושחרו

הקרב על המספרים: כמה השתתפו בעצרת התפילה בי-ם?

אבי יעקב

מְדִינַת יִשְׂרָאֵל רוֹצָה לְהָגֵן עַל הַתּוֹשָׁבִים שֶׁלָּהּ, שֶׁלֹּא יִפָּגְעוּ. וְלָכֵן הֶעֱמִידָה בְּכָל עִיר דְּרוֹמִית מִתְקָן הַמְּכוּנָה "כִּפַּת בַּרְזֶל"- כִּפַּת בַּרְזֶל זֶהוּ מִתְקָן מְשֻׁכְלָל שֶׁיָּכוֹל לְזַהוֹת טִיל שֶׁנִּשְׁלָח אֶל יִשְׂרָאֵל מְעַזָּה וּלְיָרֵט אוֹתוֹ – זֹאת אוֹמֶרֶת לְפוֹצֵץ אֶת הַטִּיל כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן בַּאֲוִיר לִפְנֵי שֶׁהוּא פּוֹגֵעַ בְּיִשְׂרָאֵל. אֲבָל, כְּפִי שֶׁאַתָּה בֶּטַח יוֹדֵעַ עֲדַיִן נוֹפְלִים טִילִים עַל יִשְׂרָאֵל.

הִתְכַּנְּסוּ בְּמֶמְשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל, רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה – בִּנְיָמִין נְתַנְיָהוּ, שַׂר הַבִּטָּחוֹן – מֹשֶׁה יַעֲלוֹן וְהָרַמַטְכָּ"ל הַנּוֹכְחִי – בֶּנִי גַּנְץ. וְהֶחְלִיטוּ שֶׁזֶּה לֹא מַסְפִּיק וְהֵם רוֹצִים לְהַכּוֹת אֶת הַעֲרָבִים בִּתְּגוּבָה. וּכְפִי שֶׁכְּבָר קָרָאתָ בְּוַדַּאי הָרְגוּ אַחְרַאִים בַּחֲמָאס. וְלַמִּבְצַע הַזֶּה קַרְאוּ בְּשֵׁם "צוּק אֵיתָן".

כַּמּוּבָן שֶּׁהַפַּלַסְטִינִים כּוֹעֲסִים וּמְשַׁגְּרִים עוֹד טִילִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל.
אַתָּה וּשְׁאָר הַתּוֹשָׁבִים בַּדָּרוֹם בְּעִקְבוֹת הַמִּבְצָע סוֹבְלִים, לֹא הוֹלְכִים לַלִמּוּדִים (זֶה גַּם קְצָת נֶחְמָד, לֹא?), כִּמְעַט וְלֹא יוֹצְאִים מְהַבַּיִת. כָּל זֶה נָכוֹן וְחָשׁוּב אֵלוּ הַהוֹרָאוֹת שֶׁל פִּקּוּד הָעוֹרֵף. פִּקּוּד הָעֹרֶף הוּא מִשְׂרָד מְיֻחָד שֶׁקָּם כְּדֵי לְהַדְרִיךְ תּוֹשָׁבִים בְּאֵזוֹר מִלְחָמָה מָה לַעֲשׂוֹת. עַד הַיּוֹם רָאִינוּ שֶׁאִם פּוֹעֲלִים בְּדִיּוּק לְפִי הַהַנְחָיוֹת הַמְּדֻיָּקוֹת שֶׁלָהֶם – לֹא יוֹצְאִים מֵהַבַּיִת אֲפִלּוּ שֶׁמְּאֹד רוֹצִים, לֹא נוֹסְעִים לִרְאוֹת אֶת הַנְּפִילָה כִּי אוּלַי תִּהְיֶה עוֹד אַחַת, רָצִים לְחֶדֶר אָטוּם כְּשֶׁנִּשְׁמַעַת אַזְעָקָה. אָז בָּ"הּ לֹא נִפְגָּעִים. כָּל הַפְּגִיעוֹת עַד הַיּוֹם קָרוּ לַאֲנָשִׁים בַּדֶּרֶךְ שֶׁלֹּא מָצְאוּ מַחֲסֶה, אוֹ לְכָּאֵלֶה שֶׁיָּצְאוּ מֵהַבָּתִּים כְּשֶׁנִּשְׁמְעָה אַזְעָקָה.

בַּזְּמַן מִלְחָמָה יְהוּדִים רַבִּים (וְלָאו דַּוְקָא חֲרֵדִים) נוֹשְׂאִים עֵינַיִם לַשָּׁמַיִם. וְאָז מִתְקָרְבִים לָה', וְה' שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת תְּפִלַּת הָרַבִּים כְּמוֹ שְׁכָּתוּב: "הֵן קֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאַס" שׁוֹלֵחַ אֶת צְבָא הַמַּלְאָכִים לַעֲזֹר לַבָּנִים שֶׁלוֹ בַּמִּלְחָמָה וְהֵם שׁוֹמְרִים שֶׁטִּילִים לֹא יִפְגְּעוּ חַס וְחֲלִילָה בַּיְּהוּדִים וּבֶאֱמֶת אֲנַחְנוּ רוֹאִים נִסִּים שֶׁמִּתּוֹךְ מֵאוֹת טִילִים שֶׁנָּפְלוּ, הָרֹב נָפְלוּ בְּשְׁטָחִים פְּתוּחִים אוֹ שֶׁיֻּרְטוּ בָּאֲוִיר.

הַהַרְגָּשָׁה הָזוּ שֶׂה' וּמַלְאָכָיו מְלַוִּים אוֹתָנוּ צָמוּד מַרְגִּיעָה. נָכוֹן?
הַמֶּתַח שֶׁל הַמִּלְחָמָה הֻרְגַּשׁ בַּאֲזוֹרִים נוֹסָפִים בָּאָרֶץ – הָיְתָה אַזְעָקָה גַּם בְּתֵל אָבִיב וְגַם בִּירוּשָׁלַיִם. עָרִים שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא הִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם טִילִים.

מִצַּד אֶחָד זֶה עוֹשֶׂה הַרְגָּשָׁה נְעִימָה שֶׁל "הִנֵּה לֹא רַק עָלִינוּ נוֹפְלִים טִילִים" ו"פִּתְאוֹם סַבָּא וְסַבְתָּא מִבְּנֵי בְּרָק, וְהַדּוֹדִים מִירוּשָׁלַיִם יוֹדְעִים מָה זֶה אַזְעָקָה" (וְגַם כַּמָּה הִיא לֹא נְעִימָה)
אֲבָל, בָּרוּר שֶׁבְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלְּךָ אַתָּה פּוֹחֵד וְגַם בַּמֹּחַ אַתָּה מֵבִין שֶׁהַמִּלְחָמָה מַמְשִׁיכָה וַאֲפִלּוּ הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת מְסֻכֶּנֶת יוֹתֵר.

וְזֶה בֶּאֱמֶת נָכוֹן. בַּצָבָא קִוּוּ שֶׁהֵם הִשְׁמִידוּ לָהֶם אֶת כָּל "טִילֵי פָּאג'ר" טִילִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהַגִּיעַ רָחוֹק עַד אֵזוֹר הַמֶּרְכָּז – תֵּל אָבִיב וִירוּשָׁלַיִם.

הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ מְחֻלֶּקֶת לַאֲזוֹרִים: צָפוֹן, דָּרוֹם, מֶרְכָּז.
עַד הַיּוֹם הָעֲרָבִים מְעַזָּה הִצְלִיחוּ לְשַׁגֵּר רַק רַקֶּטוֹת רַק לָאֵזוֹר הַדְּרוֹמִי שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

וְהִנֵּה לְצַעֲרֵנוּ אָנוּ רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֲדַיִן טִילִים אֲרֻכִּים, וְהֵם מְנַסִּים בֶּאֱמֶת לְהַגִּיעַ עַד אֵזוֹר מֶרְכָּז הָאָרֶץ.
אֲבָל, חָשׁוּב שֶׁתֵּדַע שֶׁזֶּה פּוֹעֵל נֶגְדָּם מִשְּׁתֵּי סִבּוֹת:

אַחַת: יִשְׂרָאֵל תּוֹקֶפֶת בְּעָצְמָה רַבָּה יוֹתֵר כְּכָל שֶׁהַמִּלְחָמָה מִתְגַבֶּרֶת וּפוֹגַעַת בְּתוֹשָׁבִים נוֹסָפִים.
הַשְּׁנִיָּה: כָּל הָעוֹלָם מֵבִין עַכְשָׁו יוֹתֵּר אֶת הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל מִבְצָע נֶגְדָּם. כִּי הֵם תּוֹקְפִים אֲזוֹרִים רְחָבִים בְּיִשְׂרָאֵל בְּלִי סִבָּה. וּמְסַכְּנִים חַיִּים שֶׁל תּוֹשָׁבִים רַבִּים יוֹתֵר.

וְאָנוּ מְקַוִּים שֶׂה' יֹאמַר דַּי לַמִּלְחָמוֹת. אֲנִי וְכָל עַם יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאִים עֲבוּרְכֶם וַעֲבוּר כָּל הַיְּהוּדִים תְּפִלָּה – "אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְתוּנִים בְּצָרָה… הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֶם… וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה"
וְעַד אָז חָזָק וְאֱמַץ. וְדַע שֶׁמַּשְׁגִּיחִים מִלְּמַעְלָה. וה' נָתַן תְּבוּנָה לְרָאשֵׁי הַמְּדִינָה לְהָגֵן בִּכְלֵי מִלְחָמָה מִלְּמַטָּה וּבְיַחַד עִם הַתְּפִלּוֹת שֶׁלְּךָ וְכָל הַיְּלָדִים תִּגָּמֵר הַמִּלְחָמָה מַהֵר וְיַהַפְכוּ חַרְבוֹתָם לְאֵתִים.

אִם עַד מָחָר לֹא תִּשְׂרֹר רְגִיעָה נִפְגָּשׁ כָּאן שׁוּב מָחָר.

אֲנִי בַּשֵּׂם כָּל עַם יִשְׂרָאֵל.
אַבְרֵימִי מִבַּיִת חָם