"העולם לא הפקר": פרשת יתרו \ הרב נהוראי משה אלביליה

שנים הם לא נפגשו…

ניסו כמה פעמים ליצור ביניהם אינטרקציה כמה אנשי מקצוע מבחוץ אך זה לא צלח…

שני אחים שכמו תהום פעורה נוצרה ביניהם עם השנים, דוד ויוסף,  זה פרש להייטק והשיל מעליו כל סממן של תורה עקב התהוותו כמנכ"ל בכיר של אחת מהחברות הגדולות במשק בחו"ל המחזיקות בנתח שוק גדול, וכמובן הכל בהתאם..

ואילו יוסף אחיו אברך כולל פשוט שכל מגמתו ללמוד תורה ולעשות נחת רוח ליוצרו..

לא מעבר..

אך אחרי כמה שנים קרה הנס ויוסף מקבל טלפון…

"שלום…."

רעייתו של יוסף ענתה לשיחה..

"כן… מדבר דוד האח של יוסף מחו"ל.. יוסף בבית"…

רעייתו של יוסף השתתקה ולא ידעה מה להשיב…

"הוא יחזור מהכולל יותר מאוחר… אמסור לו שהתקשרת"..

השיחה נותקה, אך ליבה של נחמי רעייתו של יוסף פרפר בהלם קרב…

"מה הוא רוצה?"…

יוסף חזר מהכולל בשעת ערב, תוך כדי שאשתו מקבלת אותו בקריאות של: "אתה לא מבין מה קרה אחיך התקשר"…

יוסף, אברך משי בעל תכונות נפש נאצלות, ניסה להבין מדוע והוא חזר לשיחה..

"שלום… דוד אחי היקר מה שלומך"?

"בסדר גמור, אתה יודע אני צריך את עזרתך"…

"במה? שאל יוסף בנימה מסוקרנת..

וכאן פרץ לו הסכר, שתוך כדי דמעותיו של המנכ"ל הקשוח, הצליח יוסף להבין שדוד עבר לאחרונה ל"ע קריסה מאסיבית במיוחד של העסקים, והוא לא יודע איפה לשים את עצמו…

יוסף, עודד את אחיו בכל כוחו, והוא אמר לו: "אומר לך דבר תורה, מקווה שהוא יחזק אותך, ואם תרצה אחרי כן נוכל להיפגש היכן שתאווה נפשך…"

אחרי השיחה אמר דוד לאחיו: "חיזקת אותי מאוד מאוד, אני צריך לעשות שינוי דחוף בחיי"..

מה הוא אמר לו?

הבה ננסה לראות אולי נצליח:

בפרשת השבוע יתרו אומר למשה רבינו בפגישתם (יח,יא): "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם".

ופרש"י כוונתו של יתרו: "כתרגומו, במים דימו לאבדם והם נאבדו במים".

דהיינו – הם רצו להשליך את כל הבנים שיוולדו לעם ישראל לנילוס, והם נאבדו בים סוף".

והשאלה כאן לכאורה מתבקשת – אתה יתרו שהגעת והחלטת לעזוב את העבודה הזרה שלך במדין, בגלל קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, ההתפעלות הגדולה שלך דווקא מקריעת ים סוף, הלא ברור שעל הים היו ניסים גדולים ונוראים, אבל היה גם עשרת המכות שהמצרים עצמם קיבלו?, מה היה כל כך מיוחד שהתפעלת דווקא מקריעת ים סוף?

מבאר הגאון ראב"ד מרוקו הגה"צ ר' יאשיהו יוסף פינטו שליט"א (תורת הרי"ף, שמות, עמוד קצו) וזה לשונו:

"הרבה פעמים יש לאדם צרות ובעיות בחיים, אדם צריך לדעת מתי שיש לו איזה צרה או בעיה אם הוא רוצה לפתור אותה הוא צריך לפשפש בסוג צרה או הבעיה שיש לו ודרך הצרה או הבעיה הוא יגיע מה העבירה או החטא שהוא חטא, כי כל עוון וכל צרה שיש לאדם יש לה סיבה היא דומה לעונש שהאדם קיבל, המצרים זרקו את הילדים של בני ישראל במים אז הם נענשו לטבוע במים. מתי שיש לאדם איזה עונש או צרה תלך לפשפש במשהו שדומה לצרה שיש לך, ברגע שתמצא משהו שדומה לצרה שלך במה חטאת ותפתור את המשהו הדומה שאתה עושה לא טוב, אז הבעיה תיפתר לך והצרה תיגמר לך.

"כל בעיה שיש לאדם אם הוא ילך ויתעמק בתוכה, ויחפש עוון משהו לא טוב דומה לזה, יחזור בתשובה על הדבר הזה ואז הקב"ה יפתור לו את הצרה והבעיה שיש לאדם. וכך אומרים רבותינו הקדושים "ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו", הקב"ה עשה איתנו חסד שהוא משלם לאיש את העונש כמעשהו כמו החטא שהוא חטא".

מבהיל הרעיון!!!

כמה שלפעמים אולי יש לנו איזה שהוא זבוב של היצר הרע, מתירני כזה, שאומר: "מה כבר יכול להיות"? אני יקח ממנו כמה שקלים יחזיר בהמשך!", לא!!!, יש כאן לפעמים גזל שנשמר, וכך אפשר להביא דוגמאות לרוב, אך דבר אחד ויחיד אנו צריכים לקחת מכאן, שום דבר בעולם לא הפקר, אם ציערת מישהו זה נשמר, גזלת-נשמר, והקב"ה משלם על זה לפעמים בכל מיני חוסר הצלחה בפרנסה, בשלום בית, בקניית דירה, וכדו'.

הבה נמנע מעצמנו את הייסורים, ואם אנחנו מדקדקים במעט האחוזים על כך ביחסים בין אישיים, בבית, במקום העבודה, בכולל, הבה נשתדל יותר.

זה אך ורק בשבילנו.

וה-כ-ל זה משמים. תמיד.

בל נשכח את זה, לא משנה על מה, מושג של "ייסורים" תמיד צריך לדעת אם זה הגיע, כאן נכנס ה"חשבון נפש".

וזה היה הלקח הנפלא שיתרו התפעל במאוד מאוד דווקא מקריעת ים סוף, וממה שבני ישראל עברו על הים.

וראיתי על כך מעשה קצר אך עוצמתי (בנועם שיח, דברים עמוד שסא):

בספר "המשגיח מקמיניץ" מובא סיפור על הגר"י נחום זאב מקלם, שבזמן מלחמת העולם הראשונה נפלו פצצות ופגזים מכל עבר, וכל אנשי העיר היו מבולבלים מאד. פצצה אחת נפלה ברחוב הסמוך לביתו, בביתו של אברך שלמד פעם בתלמוד תורה ופרש למסחר. כשעמד ר' נחום זאב בסמוך לחלון והבחין בשריפת ביתו של האברך, הכריז: "כנראה מן השמיים עדיין לא התייאשו מהאברך הזה, ואף שאנחנו כבר התייאשנו ממנו… ולכן מייסרים אותו"…

כמה זה חשוב לשים על זה את הלב…

במיוחד בימים אלה שאנחנו נמצאים בהם, בימים קדושים "ימי השובב"ים", שהם ימי רצון נעלים ונשגבים לשוב בהם מחטאות נעורים, על כל הסוגים, במיוחד בשנה זו שהיא שנה מעוברת ובה יש שובב"ים ת"ת". ולא נותר עוד הרבה זמן..

השעון חול אוזל לשנה זו, ואכן בל נשכח שהעולם לא הפקר..

ובנימה אישית לקוראים היקרים

אם אזכה שמישהו קרא את הדברים והתחזק מהם והיה זה שכרי…

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים.

–

המאמר נכתב לרפואת:

בני יקירי יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

מו"א דוד בן שמחה הי"ו.

מ"א יפה בת זוהרה תחי'.

הספר החדש "ממתק לשבת" להשיג ברשת ספרי "אור החיים"