"הרב יחזקאל": פרשת יתרו \ הרב אפרים אפשטיין | האזינו

בכל פעם שמגיעים לפרשת יתרו אני נזכר ברב יחזקאל.
מה שתשמעו הפעם, שייך לו.

כשנפגשתי איתו זה היה במדרשיה לנוער,שהוא היה שם פשוט הכל.
כולם קראו לו הרב יחזקאל.
הוא היה אוסף את הנערים הכי קשים ומצליח היכן שכולם התייאשו.

ביקרתי אצלו במדרשיה מספר פעמים ופעם אחת שאלתי אותו מהיכן הוא שואב את הכח? איך הוא לא מתייאש?

עוד באתר:

השר מגיב לטלטלה

הדרמה לשיא: דוד זיני העביר את המידע על הפצ"רית

אבי יעקב

שו"ת מיוחד

מרן הגר"ד לנדו: "הם פראי אדם. לא ישקטו להם". צפו

נתי קאליש

צפו

תיעודים מרהיבים מהרחפן: הרחובות נצבעו בשחור

שמעון כץ

לקראת העצרת

"העדשה של הדור החרדי": שוקי לרר חושף סיפורים

אפי סקקובסקי ומני וקשטוק

אני שאלתי,והוא סיפר..

גדלתי בבית דיי רגיל,משפחה רגילה בלי דברים חריגים.
האמת..כך הוא אמר,היה משהו חריג…, אני הייתי חריג.

ללמוד אף פעם לא אהבתי,וכשכולם ישבו בכיתה ולמדו אני הייתי מסתובב ברחוב ומחפש תעסוקה.
ההורים שלי לא ידעו מה לעשות.
דיברו איתי,הבטיחו לי פרסים וכשלא היתה ברירה,גם הענישו.

אני,כך אמר לי הרב יחזקאל,לא מאשים אותם.
אני הייתי אשם.
לא הסכמתי בשום אופן ליישר קו,אולי לא יכולתי,אינני יודע,זה פשוט קרה.

אתה מתאר לעצמך איך זה המשיך,הוא המשיך להסביר ,כשכולם הלכו לישיבות,ההורים שלי אפילו לא ניסו
זה פשוט לא היה שייך.
פה ושם התגלגלתי בישיבות שניסו לעזור אבל כלום לא עבד.
באיזשהו שלב כבר הייתי מיואש.
לא האמנתי שמשהו יכול להשתנות.

באחת השנים,כשהייתי כבר עמוק בבוץ ( ציטוט)
באחת הלילות ישבתי כרגיל עם קבוצה של חברים וחיפשנו תעסוקה.
זה היה בליל חג השבועות.

אברך שעבר לידינו הזמין אותנו לשבת איתו באחד הבתי כנסת באזור.
היה גם ככה משעמם אז הסכמנו.

אותו אברך ישב איתנו וביקש לשאול שאלה.
מה הייתם עושים עם עכשיו הייתם נוסעים אחורה בזמן ומגיעים לזמן מתן תורה.
קולות וברקים…
כולם היו ניגשים לארון ולוקחים את הגמרא,
מה אתם הייתם עושים שם במדבר באותו הזמן??

החברים שלי ,כך סיפר לי הרב יחזקאל,צחקו ו"זרקו" בדיחות
אבל אני הסתכלתי על אותו אברך ואמרתי לו בדיוק את מה שהרגשתי,
"אני ?? אל תדאג,אף אחד לא היה שם לב,
אולי הייתי מחלק את התה "

כנראה שלתשובה הזאת אותו אברך חיכה.

הוא פתח בפרשת יתרו פרק יט פסוק יא והקריא,
"והיו נכונים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד ה לעיני כל העם על הר סיני"
ומיד הוסיף לצטט את מה שמובא במדרש רבה על הפסוק הזה.
"אמר רבי שמעון בר יוחאי,שאם היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד לא היתה שכינה נגלית עליהן, מזה שנאמר 'לעיני כל ישראל' ".

אותו אברך הסתכל עלי ואמר,
אתה גם עמדת בהר סיני,אולי אתה ויתרת כבר מזמן,אבל לי אסור לותר עליך,כי אם כרגע היינו במעמד הר סיני,
עד שאתה שלא היית מתיישב ללמוד איתי בחברותא,כל עם ישראל היה ממתין ומחכה..
הקב"ה בכבודו ובעצמו היה ממתין"

אני,כך סיפר לי הרב יחזקאל,לא יכולתי לישון כל אותו הלילה…

למחרת כבר קבעתי חברותא עם אותו אברך.

אתה מבין ?? איך אפשר להתייאש ??

שבת שלום.
אפרים אפשטיין.

להערות והארות אשמח גם במייל
[email protected]