שבת, כמה טוב שבאת: פרשת ויקהל \ הרב נהוראי משה אלביליה

יום שישי…

בבתי עם ישראל הצדיקים זה לא עוד יום כמו בכל השבוע…

ניחוחות השבת, הסלטים, אפיית החלות והעוגות ממלאים את חלל הבית..

אין כמו האוירה של השבת…

השירים, שולחן השבת, הילדים, דברי התורה וכו'.

וכמה שנכביר במילים לא נסיים..

וגם בל נשכח, את ההמתנה החוייתית כל השבוע ליום שבת, כמו שמצאנו בפיוטי שבת: "יום השבת אין כמוהו ברכו אלקים ויקדשהו".

ובתחילת הפרשה אנו רואים את מעשהו של משה רבינו (לה, א-ג):

"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה לעשות אותם ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה' כל העושה בו מלאכה יומת, לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת".

 להקהיל את בני ישראל לאמר להם את ציווי הקב"ה על שמירת שבת!!!

לא צריך לדבר ולתאר ולספר על גודלה ומעלתה של השבת, אך הבה ואתן לכם דוגמא קלה בכדי שנוכל להבין יחדיו מה זה באמת שבת.

האור החיים הקדוש בפרשת תזריע כותב לענין ברית מילה על הפסוק: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו", ביאור מדוע צריכים להמתין לתינוק על פי ציווי התורה שמונה ימים מיום לידתו, וזה לשונו:

"ורבותינו ז"ל אמרו (דברים רבה, ו,א) וזה לשונם: "למה התינוק נימול לשמונה, שקנה ה' רחמים עליו עד שיהיה בו כח, וכשם שרחמיו על האדם כך רחמיו על הבהמה, שנאמר (ויקרא, כב,כז)' מיום השמיני והלאה ירצה. עד כאן לשונם. וצריך לדעת מי גילה סוד זה כי בשמונה ימים יהיה בו כח, לא פחות ולא יותר. ונראה כי כח האמור בדבריהם, הוא מה שאמר בזוהר (ח"ג מד.) שהוא כדי שיעבור עליו שבת ותגיעהו נפש החיונית הנשפעת בעולם ביום השבת כידוע, ואז יהיה בן קיימא, והוא מה שאמרו ז"ל כח החיוני. ותמצא שאמרו ז"ל שקודם שבא שבת היה העולם רופף ורועד, כיון שבא שבת נתחזק ונח. ע"כ.

השבת לא משנה מה ולמה היא יסוד וברכה לעולם, גם בהכנת המאכלים לשבת, יש בהם קדושה, וגם בקניית המאכלים שאומרים בפה "לכבוד שבת קודש", בל נשכח שמחילים על זה קדושת שבת (שו"ע או"ח סימן רנ').

לכן שבאים לנסות ולהבין מדוע משה רבינו הקהיל את כל עם ישראל ללמדם הלכות? אחרי שקיבלו את הציווי "זכור את יום השבת לקדשו", שבו תמנע מעשיית מלאכה וכדו'?

אלא הביאור נפלא לפי הדברים שהבאנו – השבת היא היסוד של העולם, לא מצאנו בשום מצווה שאדם שמקיימה כאילו מקיים תרי"ג מצוות (הקדמת החפץ חיים ע"ה לחלק ג' של המשנה ברורה)!!!

לא מצווה אחת ולא שניים!!!

תרי"ג מצוות!!! (מדרש רבה פרשת בשלח, כה,יב הלימוד מהכתובים).

יש זכות נפלאה כזו?

לזה רצה משה רבינו שיגיעו בני ישראל, ששבת זה לא עוד יום בשבוע, זה יום שבו שעון החיים שאתה עונד על עצמך כל השבוע, נכנס למצב של סטופ!!!, אתה מקבל נשמה יתירה, ומרגיש ביתר שאת את הארת השבת.

כמלך בגדוד!!!

ונסיים בדבריו של רבינו החתם סופר (ליקוטים, פרשת ויקהל ד"ה ששת ימים) שכתב כדברים הללו שיום השבת זהו יום שבו מתברכים כל ששת ימי המעשה (זוה"ק יתרו פח.) אך יש לזה תנאי שאדם צריך להיות כלי מחזיק ברכה.

וזה לשונו: "לכן כל מגמתו של שטן להחריך ריב בשבת, ביום שהברכה מצויה שלא תמצא כלי מוכן, לקבל ואז מקולקלים כל ימי המעשה וכו'.

ואכן כל יום שבת נאמר לעצמנו: "אח…. שבת.. שבת.. כמה טוב שבאת!!!

ואחרי שדיברנו על מעלתה של השבת, בואו תשמעו מה סיפרה בעבר הרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה, רעייתו של מרן שר התורה שליט"א (אוצר הסיפורים ח"א, עמוד 97):

"כבר מן המדרגות שמעתי את יפחותיה של האשה, עולות ומתחזקות. וכשנכנסה לביתי התקבצו ובאו הדמעות לכדי בכי קורע לב.

"יש לי בת אחת ויחידה", כך שחה לי אותה אשה כשהיא ממררת בבכי, "והנה היא עברה תאונת דרכים קשה ביותר. מזכרת איומה מאותה תאונה נותרה לה לבתי – פגיעת ראש חמורה בדרגה מסוכנת, היא שוכבת בבית החולים מחוסרת הכרה".

האשה הרעידה מולי בבכייה והמשיכה לשפוך את מר ליבה: "בכל יום אני שוהה שעות ארוכות בבית החולים, לצד מיטתה של בתי החולה, סועדת אותה ותומכת בה. מדברת ובוכה, בוכה ומדברת, וזועקת במר ליבי: "מה יהיה? איזה עתיד יהיה לה לילדה המסכנה?

"הרופאים כועסים עלי טוענים כי אני מפריעה להם במלאכתם, בכלל אומרים הם בקור רוח כי אין לביתי שום סיכוי להתעורר! ואני לא רוצה להאמין להם. אני צועקת שהיא עוד תתעורר ותחלים והם לועגים לעומתי: "נותרו לה ימים ספורים לחיות…"

כך סיפרה האשה והוסיפה לבכות מרה.

שאלתי אותה: "האם הינך שומרת שבת?"

"מדי פעם אני מדליקה נרות שבת…", השיבה לי אותה אישה.

אמרתי לה במאור פנים: "כדאי לך לקבל על עצמך לשמור את שבת המלכה, שהרי אנו מתפללים: "לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה". השבת משפיעה שפע של ברכות וישועות על מי ששומר אותה כראוי. ואני מברכת אותך, שבזכות שתשמרי את השבת כמו שצריך, השבת תשמור על בתך…".

קיבלה עליה אותה אישה לשמור את השבת כהלכתה – על אף שזה היה קשה מאוד בעבורה כאחת שאינה רגילה לאיסורים ומגבלות ביום השבת.

והנה כעבור שבוע ימים, שוב מופיעה אותה האשה עצובה ובוכייה – בביתי, והפעם על פניה נהרת שמחה עצומה, ובת צחוק שוטפת את לחייה.

"הבת שלי התעוררה, הבת שלי התעוררה", היא מספרת ובוכה, הפעם מהתרגשות, "שמרתי שבת כהלכתה והבת שלי התעוררה לחיים"!

מתנה נפלאה היא קיבלה – את הבת שלה ובכל בזכות השבת!

והמסר נפלא!

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

===

המאמר נכתב לרפואת

בני יקירי ואהובי 

יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

בתושח"י.