להיות אמא עובדת בערב פסח זה כזה:
דד ליין בעבודה של כל הלחצנים שצריכים הכל לחג.
ואז להגיע הביתה לגלות ספרים הפוכים על סדין שמזמן כבר ז"ל.
לאכול בורקס פטריות מהמקפיא שנשאר מאיזה אירוע שעשית פעם בחורף.
לראות את הילדים שוחים עם חלקי פליימוביל כי הגדולה החליטה לשלב עזרה בבית עם כיף מה שנקרא ביזנס ופלז'ר.
אוייי, ערב פסח.
זה לא רק בית – עבודה כי יש את הקטע של הקניות
בחנויות את מתנצלת שאת לקוחה,
מתחננת על נפשך להדחק בשביל פפיון פפיטה מקווצץ.
הרחובות מקיאים אנשים ואין חור בו לא יושבים זאטוטים וזוללים פיצות נגוסות נטולות גבינצ
קיצר.
גם אני חלק מהסטטיסטיקה הזו
אמא עובדת בערב פסח.
אני עוקבת בערגה אחרי נשים שמעלות תמונות עם טפט גרמני על השיש מראש חודש.
מוזילה ריר מול עוגות ותבשילים שמתבשלים במטבח הפסחי
בשעה שאני עוד לא רכשתי אקונומיקה.
תדעו שאין הוגנות בקטע הזה עם ה'בלעבוסטס"
אין להן תקנה.
אבל השנה לדעתי אצליח להתחרות בהם!
חברה מפרגנת שלחה לי קטלוג מושקע של מוצרי טעמן.
עזבו את זה שברגע שראיתי את זה התחלתי דו שיח עם השוקולד זהב שם.
מאוהבת בזה עם השברי אגוזי לוז אבל זה סיפור אחר
מה שכן יש שם כל כך הרבה מוצרים כשרים מהדרין, בלי קטניות או משו כי אשכנזייה אנוכי, אבקת אפייה חייכה אליי, הקקאו והקצפיות וכל אלה הראו נכונות לגבות אותי
וברגע שהבנתי שיש לי סיכוי השנה להתחרות מול כל המפונפנות שמראות את העוגת 9 קומות שלהן עם מעלית
נרגעתי.
יש לי סיכוי!!!!
בשורה התחתונה פותחת קבוצה לאימהות לא מושלמות שיוצרות עוגות שיוצאות נמוך למשל או לא מתרוממות משום מה, או סתם אמהות לא מושלמות שמתחילות לאפות באזור בדיקת חמץ ולא שנה קודם.
מי מצטרפת?
