מיד אחר האסון הקשה שארע בליל ל"ג בעומר תשפ"א היה ברור לכולם של"ג בעומר לא יהיה יותר כשהיה. יהיו שינויים. כל בר דעת הבין שהציבור גדל, ואת אירועי מירון צריך להתאים למציאות.
אסון נוסף, אף אחד לא רצה חלילה. אך גם ביטול כליל של ההילולא הנחגגת זה רבות בשנים אף אחד לא העלה על דעתו. האמת, אלה שמעולם לא ראו בה חשיבות – אולי כן חשבו על האופציה הזאת.
באם כולם היו יוצאים מנקודת הנחה זו, כנראה הכל השנה היה נראה אחרת. אלא מה, מדיניות גרירת הרגלים חגגה, וחוץ מלהרוס מבנים ברחבי מירון לא נעשו צעדים רציניים על מנת לקבל את המוני העולים בבטחה.
עוד באתר:
הפרויקטור היה נראה כאחד שבא עם המון רצון טוב להבין ולקיים את ההילולא. אך מנגד, המתווה שהוא הציג לא היה אפילו קרוב להתאים לציבור העולים מירונה.
לדון על הכשלים אפשר מפה ועד הודעה חדשה, וזה מה שאכן קורה מל"ג בעומר עד עכשיו בכל מפגש בין יהודים הנמנים על הקהילות שעולות למירון. אך רציתי לחדד נקודה קצת שונה.
בתחילת הלילה של ל"ג בעומר השנה, הר מירון היה יחסית ריק. אנשים מעטים יחסית לכל שנה פקדו את מתחם הציון. נראה היה שהמתווה נכון לשעה זו – הצליח, אך ההילולא – פחות.
בשעות הצהריים המוקדמות, הכל התנפץ. בהודעת המשטרה נאמר "שגורמים קיצונים" חיבלו בתשתיות במתחם ציון הרשב"י ולכן תנועת האוטובוסים להר הופסקה, ובתרגום לעברית – בגלל שאנשים במירון פרצו למתחם הציון, נגזר על מאות אנשים לעמוד בשמש הקופחת, או לחילופין לשוב הביתה כלעומת שבאו.
בא נניח שאלו אכן "גורמים קיצוניים" שפרצו למתחם הציון. מה שלא ממש נכון במציאות. 8,000 שוטרים הוקצו למבצע מירון תשפ"ב, כרבע ממשטרת ישראל. הם לא יכלו לעצור את הגורמים הקיצוניים? מה זה אומר על משטרת ישראל?. מדאיג.
מה שבטוח, שאם המשטרה הייתה מקצה 8,000 שוטרים למהומות בלוד שנה שעברה, או למהומות בהר הבית השנה, המצב היה נראה מעט טוב יותר. אבל כנראה שיש דברים דחופים יותר.
בעמדי תחת השמש הקופחת באחד מהחניונים בהמתנה מתישה לניצחון בין הצדדים על הר מירון ולשחרור האוטובוסים להמשך דרכם, הרהרתי לעצמי מי צודק. הקנאים ופלוגות "אש דת" ששמו להם מטרה להכשיל את המתווה בכל דרך, או השוטרים ו"המתווה" שבמציאות בשטח ביטלו את ההילולא. כן, כמה אלפי אנשים אכן עלו להר, אך הילולא לא ממש הייתה.
שמעתי את המפקד של השוטרים בשטח עונה לשאלות הציבור (יש לציין שהוא התייחס יפה לשם שינוי) 'מדוע אנחנו תקועים פה עם ילדים בשמש?', ש"כרגע ההר מלא, ושיתפנה, נשחרר אתכם ותעלו".
עם מעט חוצפה, הודעתי לציבור שההר לא מלא. מהתיעודים שזורמים מהשטח, אותם לא ראו מרבית הנוכחים במקום, נראה שההר היה די ריק. אלא שהציבור שמאס ביחס הפטרוני והמתנשא, פשוט החליט לפרוץ למתחם הציון. לזה לא קוראים "ההר מלא".
אם היה נכון לפרוץ או לא אני לא יודע. כשהגעתי לכניסה לחצר וראיתי את הדוחס, לקחתי צעד אחורה ולא העזתי להתקרב לצל צילו של דוחק. עם כל הרצון הטוב של הסדרנים הספונטניים להכווין את הציבור, מה שוודאי תרם לסדר, חשבתי שנכון יותר לעמוד ולהתפלל מבחוץ.
המסקנה שהגעתי אליה היא: השוטרים והמתווה, מנעו מאלפי אנשים להגיע למירון בל"ג בעומר תשפ"ב. הקיצונים והפורצים, תקעו אנשים שעות בדרכים, ואפילו גרמו לכך שאוטובוסים שבו על דרכם.
שני הצדדים לא פעלו נכון. לתת לאנשים מנותקים מהערך והחשיבות של ל"ג בעומר לנהל את ההילולא, זה מתכון לכישלון. ולזרוק בקבוקי מים על שוטרים, ולקרוא להם "נאצים" זו לא דרכנו, וגם זה גרם לכך שפחות אנשים השתתפו בהילולא.
כשעמדתי בכניסה לחצר, וראיתי את האנשים שרק רוצים להתפלל חוששים שבקבוקי המים שמשליכים הקנאים ינחתו על ראשם, ומצד שני עצם זה שהם עומדים שם בלי ששוטרים יזיזו אותם, נזקף לאותם פורצים, התחדדה בי ההבנה שמי שהכי מפריע להילולא הם הקנאים והשוטרים. החיכוך ביניהם במקום ששייך לכלל הציבור, הוא מיותר.
אגב, לא אני אומר זאת. זה נכתב מפורשות במסקנות הביניים של הועדה לחקר אסון מירון: "כדי לאפשר כניסה לציון לכל מי שמבקש לעשות כן, יש לעודד תחלופת קהל בשעות העומס. מומלץ להסתייע בסדרניות ובסדרנים מקרב העדה החרדית, ולתת להם הדרכה מתאימה בעוד מועד". לשון הועדה. בנוסף לשוטרים, אכן היו כמה סדרנים שהיו פעם חרדים. אם ראיתם את הקשב בציבור לסדרנים שקמו מעצמם וניתבו את הקהל בחצר אחר הפריצה, נראה לי הייתם מבינים איזה "סדרנים חרדים" מומלצים כדי שהציבור יקשיב.
בשביל שתתקיים הילולא מסודרת מה שצריך זה לתת לאנשים שמבינים את חשיבותה לנהל אותה. שר כמו כהנא, והפרויקטור עם הסובבים אותו שאין להם בדל של הבנה מהי ההילולא במירון, לא מסוגלים להשיג קשב בציבור. זה הזמנה מכובדת לקנאים להגיע ולהרוס. ושוב, זה לא רק הם הרסו. זה הציבור שמאס ביחס המתנשא עם התירוץ "אבל 45 נהרגו".
אם מישהו מנצל את מותם של קדושי מירון זה מי שהורס בשמם כל מבנה לא חוקי בהר, אבל ב 13 חודשים, עם תקציב של 50 מיליון שקל, לא הכשיר אף שטח חדש למען ציבור העולים. וזו התחושה בציבור, שלא זכתה ליחס. רק להרוס זו לא חכמה גדולה.
לאחר שעות בהם החצר הייתה פתוחה לכל מאן דבעי, ולא קרה שם שום אסון, ראיתי פתאום גדודים של שוטרי מג"ב עולים את ההר. לרגע חשבתי שאני במזרח ירושלים או בהר הבית והנה סוף סוף הגיעו כוחות מאסיביים כדי לעצור מחבלים, אך לאכזבתי נזכרתי שאני במירון. וכנראה מישהו שם ניסה להחזיר את הכבוד האבוד.
לסיכום, המשפט שהכי משקף את הכישלון הוא כמו שכתב ראש עיריית ביתר עילית מאיר רובינשטיין: "לתת לפרויקטור חילוני או דת"ל לנהל את אירוע מירון – זה כמו לתת לסאטמר לנהל את אירועי ימי הזיכרון והעצמאות, (גם אם ייקחו יועצים חילוניים)". כדי ששנה הבאה לא יחזור על עצמו אסון כמו בתשפ"א, ולא ביטול ההילולא כמו בתשפ"ב, מומלץ להתחיל להיערך נכון מעכשיו. כן, ממש עכשיו.
