איש של עשייה: פרשת במדבר \ הרב נהוראי משה אלביליה | צפו

"חשב אדם לעשות מצווה ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה" (קידושין מ.)

זה קורה לפעמים בכל שכונה חדשה למגורים שנבנית בארצנו…

הכבישים עדיין לא כבישים, תשתיות החשמל עדיין צריכות לעבור שיפוץ רציני ביותר…

ומבני החנויות בשכונה הולכים ונבנים אט אט בזמן שמישהו מחליט להקים לבינתיים איזה שהוא "מיני מכולת" עד שהעניינים התסדרו…

זה עשייה שהולכת ולא תלויה באף אחד אלא אך ורק בראש העיר בלבד, בקצב ההתקדמות שלו מול משרדי הממשלה השונים…

בואו נחשוב לרגע:

אם ראש העיר רוצה להקים גן ילדים, מעון, או כל מוסד חינוכי אחר, והתהפכו היוצרות ובסוף הדברים לא יצאו אל הפועל ונתקעו בסבך הבירוקרטיה העירונית /ארצית…

האם תושבי השכונה החדשה שמצפים לא לשלוח את ילדיהם יותר מדי רחוק מהבית, אלא למצוא מוסד חינוכי שקרוב לבית, ימחאו לראש העיר כפיים ויאמרו: "תודה שלא הצלחת אנחנו כבר נסתדר"?

זה לא יקרה…

מלחמות על גבי מלחמות יקרו בכל התחומים עד שהדברים ייצאו אל הפועל…

אבל תתפלאו לשמוע שבתורתנו הקדושה כדרכה של תורה, הדברים לא תמיד עובדים כפי מה שאנחנו רוצים וחושבים אלא מחדשת התורה הקדושה בפרשתנו בסוף ביאור סדר חנייתם וייחוסם של בני ישראל (א,נד):

"ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו".

ויש כאן שאלה שלכאורה מתבקשת – מדוע אחרי כל מה שביארנו בפרשה התורה חוזרת פעמיים על לשון עשייה, פעם "ויעשו" ופעם "כן עשו" מה זה בא לרבות וללמד אותנו?

אלא כותב האלשיך הקדוש ביאור נפלא בזה:

"למה חזר ואמר "כן עשו"? ללמדנו כי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה. באופן כי אשר יצוה על דבר מאיתו יתברך, ויקבל על עצמו לעשותו, ואח"כ יעשנו בפועל, שתי עשיות בידו. אחד אשר קיבל במחשבתו לעשות. שנית, המעשה אשר עשה בפועל. וזה אמר "ויעשו בני ישראל"… שעדיין לא הייתה רק הגדה שיחנו איש על מחנהו ואיש על דגלו, ועדיין לא ידעו סדר חנייתם ודגליהם, ומעתה קיבלו לעשות… ואח"כ "כן עשו" בפועל כשנצטוו על סדר חנייתן לדגליהם, באופן כי שתי עשיות בידיהם".

ומוסיף על זה רבינו הסבא מקלם זצוק"ל בביאור שכר האנשים העוסקים במלאכת שמים (בית קלם, במדבר, עמוד יב): "כמה מאושר עסק מלאכת שמים, כגון אתה מכין לעצמך להדריך עם ה' בדרך ישרה לשם שמים, תיכף ומיד נחשב לך כאילו כבר עשית מעשה. וכן העם השומעים לך הדרכתך, תיכף ומיד כשמכינים עצמם בבוקר ללכת לשמוע, נחשב להם כאילו כבר עשו ויש להם שכר עשייה תיכף ומיד. ואח"כ בשעה שהולכים, אז שכר על עשייה בפועל.

"האדם המלמד עצמו במידות, אשר עפ"ז יתנהג בעולם בשלום וריעות, ועל פי זה יעסוק בתורה, כי המידות סיבת שמירת כל התורה ועל פי זה יעסוק בגמ"ח ליחיד ולרבים, מאז שיתלמד ויכוין לכך ויחשוב בזה ויקבל ויכין עצמו לזאת, כל רגע ורגע יש לו שכר כאילו עשה כבר את כל הפרטים. ונמצא שכרו על כל רגע ורגע עצמו מספר הפלא ופלא".

וזהו ויסוד בחיים – אתה האדם העובר את מהמורות החיים גם בחושך גם בצחוק, ברגעים של עצב וברגעים של שמחה, שמבקשים ממך לעשות איזה שהוא דבר שאולי דורש לוגיסטיקה קצת מורכבת, אף פעם אל תאמר אינני יכול, אל תאמר אינני מסוגל, תהיה איש של עשייה!, איש שאפשר לסמוך עליו, בעולם הגדול זה נקרא "פרואקטיבי", אפשר לבחון את הדבר ולומר "כן" אני יכול!,(אם אתה באמת לא יכול אף אחד לא בא אליך בטענות) ולשבת ולעשות, זה אולי יקח זמן, שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים, אבל בסופו של דבר זה ייצא אל הפועל וימלא את כל יישותך בתחושת סיפוק נהדרת!, אשר דומני אם יש דבר מסוים שיכול להתחרות בתחושה הזו, בדבר שעבדת עליו תקופה ארוכה ובסופה של תקופהף אתה רואה את חלומך קורם עור וגידים.

 וזה מה שאנו צריכים ללמוד – להיות איש של עשייה כמו בני ישראל שאפילו שהם עדיין לא ידעו היכן סדר חנייתם ודגליהם, קודם כל אמרו "נעשה", ועל זה קיבלו את שכרם הראשון, וכשעשו, קיבלו את השכר השני באופן ששתי מצוות היו בידם.

הבה נשמע מה שסיפר הרבי מקלויזנבורג זצוק"ל ונלמד מזה מוסר גדול לחיים (אוצר הסיפורים ח"ב עמוד 96):

"פעם ביקש טובה מיהודי בנוגע לבית החולים לניאדו, אמר לו היהודי: "רב'ה אעשה מה שאני יכול!". אמר לו הרבי: "אתה יודע מה אמרת עכשיו? כלום ידוע לך מה באמת אתה יכול? בן אדם לא יודע מה הוא יכול!"…

וסיפר על עצמו: "בהיותי חתן סמוך על שולחן חותני, הייתי חלש מאוד, עד כדי כך שלא יכולתי אפילו לשאת בעצמי את הגמרא ואחד התלמידים נשא אותה עבורי. פשוט לא היה לי כוח! והנה הגיעו הגרמנים ימ"ש והתחילו להעביד אותנו בפרך. אתה יודע מה נשאתי על גבי? – לא גמרא, אלא שקים כבדים! והייתי צריך להעלות אותם שלוש קומות! כיצד זה יתכן?

"התירוץ הוא: "בן אדם לא יודע מה הוא יכול. הוא חושב שהוא לא יכול, אבל באמת יש בו כוחות לעשות דברים גדולים מאוד! ממילא אל תאמר שתעשה מה שאתה יכול, כי אינך יודע עד כמה זה מחייב אותך!".

לעשות ולקבל שכר, ואף פעם לא לומר איננו יכולים…

תחשבו על זה…

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

===

המאמר מוקדש בשבוע זה לרפואתו השלמה של בני יקירי

יונתן בן ספיר רעיה הי"ו

בתושח"י.