ס. ראש השב"כ: "הזהרנו מקושי המודיעיני שתיצור ההתנתקות"

"זה רק סמלי שהדיון היום מתקיים בימים רגישים כאשר נורים טילים לעבר ישראל מרצועת עזה. אי אפשר לנתק את אירועי המבצע האחרון מההחלטה לבצע את תוכנית ההתנתקות מלפני 9 שנים"

יוסי צלניקר

י"ח בתמוז תשע"ד, 16/07/14 09:10 עודכן: 28/01/25 16:54

א+

א-

גוש קטיף התנתקות

בתזמון רגיש בשעה שמתנהלת לחימה ברצועת עזה קיימה ועדת החוץ והביטחון דיון לציון 9 שנים להתנתקות מרצועת עזה. הדיון בחן היבטים שונים הקשורים בהתנתקות, בפן המודיעיני, המבצעי, המדיני והמשפטי. לדיון הוזמנו מומחים בעלי השקפות ודעות שונות הנוגעים בדבר.

בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ זאב אלקין (הליכוד ביתנו) כי "זה רק סמלי שהדיון היום מתקיים בימים רגישים כאשר נורים טילים לעבר ישראל מרצועת עזה. אי אפשר לנתק את אירועי המבצע האחרון מההחלטה לבצע את תוכנית ההתנתקות מלפני 9 שנים". עוד בפתח הישיבה התייחס יו"ר הוועדה להחלטת הממשלה שהתקבלה טרם ההתנתקות. בין השאר באחד מסעיפי ההחלטה הוזכר במפורש כי מדינת ישראל תעמוד על כך שהרצועה תהיה מפורזת מאמל"ח ובמידה ותהיה הפרה בנושא צה"ל יגיב. סעיף זה עורר ויכוח בין חברי הכנסת משני ציידי המתרס. על הנתונים הסטטיסטיים המצביעים על עליה במספר הטילים שנורו מהרצועה מאז ההתנתקות אמר ח"כ אלקין כי "הנתונים מדברים בעד עצמם".

יצחק אילן, סגן ראש השב״כ לשעבר טען כי "ההחלטה לצאת מרצועת עזה יצרה מגבלות שונות על פעילות השב״כ בתחומים שונים כמו ביצוע מעצרים וחקירות ולא פחות חשוב מכך, איבוד שליטה קריטית על מעברי הגבול בעיקר בכל הנוגע לציר פילדלפי שהוא מקור מרכזי להברחת אמל״ח ואנשים. פגיעה משמעותית נוספת כתוצאה מההתנתקות הייתה ביכולת האיסוף המודיעיני ברצועה, הן אנושי והן הטכני. אנחנו התרענו בפני הדרג המדיני בדבר הקשיים הללו אך הדרג המדיני לא קיבל את המלצותינו".

צביקה פוגל, בכיר לשעבר בפיקוד הדרום התייחס לשינויים בתפיסת ההפעלה שהשתנתה בצה״ל למול ההתנתקות. כך למשל ציין פוגל כיצד הפך צה״ל מצבא ״ציידים״ לצבא של ״דייגים״, כלומר תפיסת מבצעית פחות ממוקדת ויותר מרחבית, בוצעו שינויים בבניין הכוח של צה״ל ובהוראות הפתיחה באש.

ד"ר דן שפטן ציין כי "אין מה לצפות לשלום מול הפלסטינים וכל צפייה כזו היא דבר הזוי וחסר סיכוי. שילמנו אומנם מחיר יקר על ההתנתקות בדמות טרור רצחני אבל זה עדיין כעין וכאפס למול השליטה על מיליוני פלסטינים. לכן ההתנתקות למרות הכול הייתה צעד נכון גם בדיעבד. באיו״ש לעומת זאת נכון לבצע התנתקות אך במודל אחר מזה שבוצע ברצועת עזה. במקרה של איו״ש נכון לפנות את המתיישבים שאינם חלק מגושי ההתנחלויות ובמקביל להשאיר בשטח את צה״ל כולל בבקעת הירדן.

עו"ד אלן בקר שהיה יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ טען כי מבחינה משפטית גם לאחר שיצאנו מעזה, האו״ם והצלב האדום רואים בישראל כגורם האחראי על הרצועה בפועל.

ד"ר שמואל אבל אמר כי ההתנתקות היא תוצאה של רצף טעויות אסטרטגיות של מדינת ישראל. זו למעשה הפעם הראשונה שישראל מפנה שטח ריבוני מיושב בשל לחץ של גורמי טרור. אי אפשר לצאת משטח בלי שהדבר מגובה בהסדר בינלאומי.

ח"כ יריב לוין (הליכוד ביתנו) טען כי "בסופו של דבר העובדות הן פשוטות: מכל מקום שממנו ישראל יצאה, נכנסו גורמי אסלאם רדיקאלי, נכשלות וטרור. ההתנתקות היא כתם שחור בהיסטוריה של ישראל שפינתה אזרחים שהתיישבו שם בשליחות המדינה. ההתנתקות בוצעה בלי לחשוב כיצד זה נתפס בצד השני. ההתנתקות היא גם חרפה לדמוקרטיה באופן שבו התקבלו ההחלטות. גם התקשורת ניהלה מסע הסתה ומערכת המשפט נהגה באופן שאינו שוויוני".

ח"כ ניצן הורביץ (מר"צ) טען מנגד כי "האופן שבו בוצעה ההתנתקות בזמנו הייתה טעות בעיקר משום שהיא בוצעה ללא הסכם. אין פתרון לעזה ללא הסכם שלום כולל של הבעיה הפלסטינית דרך מו״מ. אין פתרון צבאי. מאז שהופסק המו״מ עם הרשות האלימות רק גברה. מו״מ והסכם שלום הוא האיום הגדול ביותר של הימין. אבו מאזן הוכיח אין ספור פעמים שהוא פרטנר אחראי להסכם".