"מה זה היה צריך להיות השער של 'יתד נאמן' הבוקר?" שואל יענקלה פרידמן את זליג אורלנסקי, "אתם בבעיה. הציבור החרדי הוא ציבור ימני ברובו. גם אם תחלוק עליי, אני אומר לך את זה… תסתכל על החברים שלך, תסתכל ותגיד לי עדיין אם אני טועה. איך אתם יכולים בימים כאלה שאנחנו במלחמה, לצאת ככה בצורה כזאת בוטה נגד השר בן גביר, מה, אתה חושב שלא ראו את יתד נאמן ברשתות הערביות היום בכל העולם? יש לך ספק קל שבקלים על זה?"
"אני חייב לפתוח במשפט שאתה אמרת", משיב זליג אורלנסקי, מנכ"ל יתד נאמן, "אני חושב שאתה מגדיר אותו לא נכון. הציבור החרדי הוא לא ימני. הציבור החרדי מרגיש הזדהות עם מצביעי הימין בארץ, מכיוון ששנינו מרגישים נרדפים על ידי בתי המשפט, הייעוץ המשפטי, ערוצי תקשורת מסוימים וכו', והם פוגעים בנו ובהם במשותף. וזה בעצם מה שמחבר אותנו. צריך להזכיר פה את נאום מרן הגראמ"מ שך זצ"ל המפורסם, נאום השפנים, שהוא בעצם ראה צורך להסביר לציבור למה הוא הולך עם הימין ולא עם השמאל. למה הוא ראה צורך להסביר? כי בעצם מי שיודע, הרב שך היה – אם נקרא לזה בשפה הפשוטה של פעם – שמאלן. היה בעד שלום, נגד התנחלויות, שלא לדבר על הר הבית וכו', זו תמצית תורתו של הרב שך, ושם הוא בא ובעצם הסביר את הסיבה שאנחנו הולכים עם הימין".
"בתקופה שלנו, נתניהו איחד את כולם סביב הנרדפות, והמשפט שלו, וגרר את כולנו לאותה סירה, בתחושה. אבל הצעירים שלנו קצת התבלבלו, והזדהו עם הקטע, וחלקם אפילו כבר מתחילים לחשוב שיש בעלייה להר הבית איזשהו אלמנט חיובי".
עוד באתר:
"אני רוצה לספר לך סיפור שהתרחש לפני שנתיים וחודשיים, סיפור שלא התפרסם בשום מקום, הוא לא היה אמור להתפרסם בשום מקום. ביום העצמאות, לפני שנתיים וחודשיים בערך, השר בן גביר עלה להר הבית, זו הייתה פעם ראשונה כמדומה לי שהוא עלה לשם בעודו שר. וזה עשה רעש נוראי אצל הערבים בארץ ובעולם. זה נודע למרן הגר"ד לנדו, באותו יום, קיבלתי טלפון מבית הרב, שאומר לי שהוא מבקש לעשות מחאה חריפה ביותר למחרת ביתד נאמן, נגד בן גביר והעליה להר הבית. ובאותה שיחה, אני שמעתי את קולו והוא אמר: "זה מסוכן מה שהוא עושה, זה רדיפה, זה יפגע ביהודים, חייבים לעשות מחאה בכל הכוח". טוב, אמרתי בסדר גמור".
"לצערנו באותו ערב, התרחש פיגוע נוראי באלעד שנרצחו בו ארבעה אנשים, השם ירחם. זה נודע לגר"ד לנדו, יש לו נכד שגר באלעד, אז זה נודע לו ממש באותם רגעים. ואז אני מקבל טלפון, אומרים לי תקשיב טוב, הגיע מכתב, שהגר"ד לנדו כתב, מכתב חריף ביותר, נגד העלייה של בן גביר להר הבית, והוא כותב שהוא רודף, והפיגועים יגרמו ונגרמו בגלל דברים כאלה. מכתב חריף ביותר. וזה היה בימי הגר"ג אדלשטיין זצ"ל, ואומרים לי שהוא קרא את המכתב כמה פעמים, ואמר: "לא, אני לא יכול להכניס את המכתב". בקיצור, אני תפסתי את עצמי וטסתי לבית של הגר"ג אדלשטיין, לא ידעתי מה לעשות".
"כשהגעתי, הוא אמר לנינו שהוא רוצה לדבר עם הגר"ד לנדו בטלפון, ושם מתרחשת שיחה שאני שומע אותה באוזניי. מרן הגר"ג מדבר עם בנו של מרן הגר"ד, ואומר לו: "תמסור לאבא, שאני מתחבר ואני מקבל את המכתב מילה במילה. אבל, דעתי, שכרגע, במצב הנוכחי, אחרי הפיגוע הקשה שאירע ברגעים אלו, שנשחטו יהודים, ועוד לא מצאו את המחבלים, וכל עם ישראל כל כך רותח, והדם רותח. מכתב כזה יכול, אצל אנשים לא חכמים, להתפרש כביכול כנתינת איזושהי גושפנקא או איזושהי הבנה למה הם עשו את זה, אותם רוצחים ערבים, ולכן אני חושב שהמכתב הזה לא יכול להתפרסם". הגר"ד שותק, ואז הוא אומר: "דברי פי חכם חן, סברתי וקיבלתי"".
האזינו לקטע המלא:
