מבקר המדינה יבדוק העיכוב בתוצאות הבחינות לרבנות ודיינות

גפני: כל השנים מעבירים תקציבים אדירים לבתי המשפט לבינוי, שיפוץ ומיחשוב – ואילו את בתי הדין הרבניים מפלים לרעה • הרבנות: התגלה גירעון של כחצי מיליון ש"ח בגלל אגרות נמוכות מדי ואגרות שלא נגבו מנבחנים

יוסי צלניקר

כ"ד בתמוז תשע"ד, 22/07/14 15:40 עודכן: 28/01/25 17:09

א+

א-

הרבנות הראשית מבחנים

מבקר המדינה יוציא דו"ח על התנהלות מחלקת הבחינות של הרבנות הראשית, לאור תלונות נבחנים רבים על מועדי בחינות לא-ברורים, עיכוב במתן ציונים וחוסר נמענה טלפוני. כך הוחלט היום בוועדה לביקורת המדינה שערכה דיון שלישי בנושא.

יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן תקף בחריפות את המצב הנוכחי, בו נבחנים לרבנות ממתינים לציוניהם כשבעה חודשים, ונבחנים לדיינות – יותר משנתיים. "לא נרפה מהנושא עד שהוא ישתנה מהקצה לקצה. לא ייתכן שסטודנטים יודעים היטב את מועד, מקום והיקף הבחינה – ולאחר שבועיים מקבלים מסרון עם ציון מלא, ואילו נבחנים לרבנות ודיינות, שמספרם בארץ קטן בהרבה ממספר הסטודנטים הנבחנים – אינם מקבלים ציון גם בחלוף שנתיים מהבחינה. הרבנות עושה עוול לציבור הרחב, מחזיקה נבחנים כבני-ערובה, לא מתחשבת בלומדים, ומשאירה אותם ללא מועדים מראש לבחינות וללא מסירת ציונים. משהו בשורש העניין לקוי, ויש עיוות בתקציב המפלה של המדינה לבתי הדין ביחס לבתי המשפט, בניהול האגרות, בתכנית הלימודים, במיקום הבחינות ובשירות לאזרח", אמר.

הלל שטרן, עוזר מנכ"ל משרד הדתות אלחנן גלאט המכהן זמנית גם כמנכ"ל הרבנות הראשית, השיב כי האחריות לבחינות הועברה למשרד הדתות רק בתחילת שנת 2014 ועד אז הייתה באחריות משרד ראש הממשלה. "התגלה גירעון של כחצי מיליון ש"ח בגלל אגרות נמוכות מדי ואגרות שלא נגבו מנבחנים. האוצר הבטיח כי הסכום יועבר בתוך חודשים אחדים – אך אנו עדיין ממתינים. אנו מבטיחים שציוני הבחינות לרבנות כיום יימסרו בתוך שלושה חודשים, ולדיינות לאחר ארבעה חודשים". שטרן סיפר, כי כיום ממתינים כ-400 מועמדים לדיינות, לציון בחינתם, משנת 2012.

עו"ד הראל גולדברג, היועץ המשפטי של הרבנות הראשית, הוסיף כי "אנו עוברים בימים אלו שינוי מערכתי, ושינוי זה ייתן פתרון גם לפער הזמנים של מתן תוצאות הבחינות", ואילו סיגלית פוני, חשבת משרד הדתות ציינה כי לפני כשבועיים פורסם מכרז למאגר דיינים-בודקים, ונראה כי בתוך חודשים אחדים יימסרו כל הבחינות הממתינות, לבדיקות ולמסירת ציונים. כמו-כן פועל המשרד למציאת חברה חיצונית שתגבה את האגרה, תקיים מוקד טלפוני, תערוך רישום לבחינות, תקים מאגר בוחנים קבוע כדי למנוע עומס, ועוד.

שרון יגן, תקציבאית הרבנות הראשית, הוסיפה כי "במשך שנים ניסינו בוועדת הכספים של הכנסת להגדיל את אגרת-הבחינות – שלא כיסתה את עלות הבחינה – אך ללא הצלחה. במשך שנים ניהלנו מו"מ עם האוצר ונציבות שרות המדינה כדי להגדיל את מצבת כוח האדם של הבוחנים ושל ניהול מחלקת הבחינות, ובסופו-של-דבר הוצע להציע ניהול הנושא לחברה חיצונית".

ח"כ רות קלדרון (יש עתיד) ביקשה שהבחינה תהיה פתוחה לכל אזרח ואזרחית ישראליים הלומדים תורה, גם כאלו שאינם-דתיים, כדי שאלו יוכלו להעריך את ידיעותיהם, ואילו ח"כ משה גפני (יהדות התורה) התריע כי "כל השנים מעבירים תקציבים אדירים לבתי המשפט לבינוי, שיפוץ ומיחשוב – ואילו את בתי הדין הרבניים מפלים לרעה".

הרב שלמה דייכובסקי, מנכ"ל בתי הדין הרבניים ציין כי "הייתי בוחן מועמדים לדיינות, וכיום אני יושב בוועדת הקבלה לדיינים. כשאני נבחנתי, לפני כארבעים שנה, הבחינה התקיימה במועד, ולפני כעשור – כשהייתי בוחן – מעולם לא נמסר ציון באיחור. הליקויים המדוברים כיום הם קשים, ועיקר הבעיה היא חוסר האחידות בציונים. חברי ועדת המינויים לדיינות, אינם יודעים כיום כיצד להעריך את ציון הבחינה. ברור שהמצב חייב להשתפר, אך אינני יודע בדיוק כיצד".

אהרן פלדמן, נבחן בעצמו לדיינות, סיפר בדיון כי "סיימתי ללמוד למבחן דיינות, ואני ממתין לתשובות מזה כשנתיים. אני מבקש לציין לשבח את ההתנהלות במבחן עצמו וחל שיפור בניסוח וגיוון השאלות, אך יש עדיין מקום רב לשיפור. חייב להיות סדר מובנה מראש של מועדי הבחינות, כדי שאוכל לתכנן את שמונה שנות לימודי".