"בימים האלה אנחנו אומרים את מזמור כ"ז בתהילים, 'לדוד ה' אורי וישעי'", אומרת אמא מאיר בתוכנית 'התעוררות' בקול חי, "אני לא ידעתי שזה מזמור אהוב על כל כך הרבה אנשים באופן מיוחד, חשבתי שרק לי יש עניינים איתו, אבל אני מגלה לאט לאט שהמון אנשים אומרים את זה לא רק באלול".
"הבוקר בשעה שש וחצי", אומר ידידיה מאיר, "כשחזרתי מהתפילה, ניגשה אליי גברת ברחוב, ואמרה לי: דיברת על זה שאומרים את הפרק 'לדוד ה' בתקופה הזאת, ואנחנו – בעדה שלנו – אומרים את זה כל השנה. ממש מעניין. לא הספקתי לשאול אותה איזה עדה היא".
"יש הרבה גם לא מהעדה הזאת שאומרים את זה כל השנה" אומרת אמא מאיר, "אז מעניין שיש לזה גם מקור כנראה, אני רוצה דווקא להתייחס למשהו במזמור הזה, שסבתא שלי הייתה תמיד מפרשת את זה ככה. אנחנו אומרים 'כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס', בתהילים יש הרבה פעמים כאלה ביטויים על האויבים. האויבים שלנו, וברור שיש לנו אויבים חיצוניים, כל מיני עדי שקר ויפח חמס, אבל פה מדובר דווקא על האויבים שבתוכי, קמו בי, קמו בתוכי. זאת אומרת, יש לי בפנים כל מיני עדי שקר ויפח חמס, שאומרים לי כל מיני דברים שליליים, וכל מיני מחשבות רעות, וייאוש, וחוסר תקווה, ומורידים אותי. הרבה יותר קשה להשתחרר ממשהו שהוא בתוכי, כי לאן שאני אלך, אני לוקחת את זה איתי".
עוד באתר:
"מישהי פעם אמרה לי, הלוואי שהייתי יכולה לנסוע לחופשה, לחו״ל או לאיזה מקום, ולהשאיר את עצמי בבית, לאיזה שבוע שבועיים מנוחה ולחזור. אז לא. כשאנחנו נוסעים, גם לחו״ל, גם בארץ, אנחנו לוקחים את עצמנו, וגם את עדי שקר ויפח חמס שלנו, שזה אומר כל מיני מחשבות שליליות שיש לנו עכשיו, אפשר לקחת את זה להרבה מחוזות, גם במחוז הלאומי – אין לנו סיכוי, המצב קטסטרופה, המפקדים, החיילים, הצבא, המדינה, כל מיני מחשבות כאלה, שהן עדי שקר ויפח חמס, והם מייאשים והם לא עוברים, ואפשר לחשוב לגייס אותן למחשבות אחרות לגמרי וטובות לגמרי, להתחזק בהן. להתחזק בזה שעם ישראל חיים פה בנס, גם קודם, אם לא שמנו לב, וחשבנו שאנחנו חזקים, שאנחנו חכמים, שאנחנו מוצלחים, אבל לא, לא, לא, מסתבר שאנחנו פה בנס יום יום ושעה שעה, ואנחנו מקבלים לזה הוכחות".
האזינו לקטע המלא, מתוך 'התעוררות' עם ידידיה מאיר:
