למנהלי מפעלים בדרום יש זיכרונות קשים ממבצע "עמוד ענן" ולא רק בגלל ירי הטילים. לאחר המבצע החל תהליך מייגע של מו"מ עם אנשי רשות המיסים והמפעלים נאלצו לשכור שירותי מאכרים כדי לקדם את הדיונים וזאת בעלות יקרה של 15-20 אחוזים מגובה הפיצויים שקיבל המפעל. הכספים שקיבלו המאכרים הסתכמו במיליוני שקלים שנגרעו מקופת המפעל שנפגע.
תהליך הדיונים השאיר אצל חלק מהמנהלים טעם מר. אחד המנהלים מעיד שהקשר היה "מגעיל" והתייחסו אליהם כאל שקרנים. במידה וב"צוק איתן" לא יגרמו נזקים דרמטיים הוא הודיע שיוותר על הפיצויים שמגיעים לו כדי לא להתחיל שוב את מלחמת ההתשה עם הפקידות "מבחינה זו הפקידים עשו היטב את מלאכתם וחוסכים כסף למדינה כי אין רצון לפנות אליהם," הוא אומר.
חלק ממנהלי המפעלים הצביעו על כשלים במנגנון קביעת הפיצויים שמסתמך על השוואה למכירות בשנה קודמת. לעיתים יש סיבה נקודתית לכך שבשנה קודמת המכירות באותו חודש המכירות היו נמוכות ואנשי רשות המיסים סרבו לקחת זאת בחשבון. לאחר תהליך התשה נוהגים אנשי רשות המיסים להציע "פשרה" והמנהלים נאלצים להסכים להפחית בפיצויים שמגיעים להם לפי הנוסחה שקבעה המדינה כדי להביא את התהליך לסיומו.
עוד באתר:
מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אודי אורנשטיין, פנה לשר האוצר, יאיר לפיד ולראשי רשות המיסים וקרא להם לדאוג לכך שתהליך מתן הפיצויים כעת יהיה שונה מאשר בעבר: "אין שום סיבה שמפעל יאלץ לשלם חמישית מהנזקים שנגרמו לו לגורמי תיווך שיפעלו מול ממשלת ישראל. לאחר שהם מתמודדים שבועות וחודשים עם מצב בטחוני בלתי אפשרי הם סופגים מכה ועלבון מבית בגישה חסרת האמון של הפקידים. אפשר להבין שאנשי רשות המיסים צריכים להתמודד עם פניות רבות, אבל יש לעשות זאת בדרך מכובדת ומהירה ותוך התחשבות מקסימלית במי שספגו נזקים כבדים במבצע. אם יש התלבטות, מוטב שיבחרו בצד המקל על מי שספגו נזקים יותר מכולנו. "
