כבר חמישים שנה שבכל בין הזמנים מתקיים מחנה הקיץ של תנועת הנוער ״בני תורה״ מיסודו ובראשותו של הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א, חבר מועצת גדולי התורה וראש ישיבת עטרת ישראל.
קול חי בסיוע האנשים הקרובים לנשיא המחנה ראש הישיבה הגרב״מ אזרחי יצא ללמוד על ימי הבראשית, מה השתנה באופי המחנה ועוד כמה שנים נכונו לנו עם מחנה בני תורה.
במשך חמישים שנה דואג הגרב״מ אזרחי לקיים את המחנה הידוע. שנים רבות חווה ראש הישיבה קשיים כלכלים ואחרים וקיומו של המחנה היה מוטל בספק, אך כנגד כל הבעיות, המלחמות והקשיים הצליח להתקיים מחנה בני תורה בזמנו הקבוע – ימי בין הזמנים.
עוד באתר:
בכדי להכיר את גודל העשייה דיברנו עם ר' יעקב גרוסברד מקורבו של ראש הישיבה שמספר כי "במשך כל שנות קיומו של המחנה הגיעו אליו בעיקר צעירים מהישיבות התיכוניות שחפץ רצונם להגיע לישיבות הגבוהות של העולם החרדי.
"כפי הידוע לי המחנה התחיל עם עשרים – שלושים בחורים וכיום בשנה החמישים אנחנו מארחים כ-600 בחורים כ"י. למעשה, אם היו לנו אפשרויות כלכליות המספר היה גדול יותר".
"למעשה" מגדיר הרב גרוסברד, "מחנה בני תורה עם שלל הרצאותיו ופעילויותיו מחבר בין עולם הישיבות החרדי לעולם הדתי לאומי".
ומה השתנה?
מאומה. במשך חמישים שנה לא השתנה דבר בפרוייקט האדיר הזה שנקרא בני תורה. המחנה אותו מחנה, הפעילות אותה פעילות. חוץ משני דברים כמות התלמידים שהלך וגדל ומיקומו של המחנה שמשתנה מעת לעת.
מה חושב הרב אזרחי על המחנה?
ראש הישיבה אמר לי לפני זמן קצר ללא מחנה בני תורה היה קשה לעולם התורה להתקיים.
במשך חמישים שנה דואג הרב לקיים את המחנה למרות כל הקשיים שסובבים סביבו, אם כלכלית, או חלילה בריאותית, ואפילו במצב מלחמה – בזמן מלחמת לבנון השניה חשבנו לבטל את המחנה אך בהוראת מרן הרב אלישיב זצוק״ל המחנה התקיים.
גם השנה לפני ט׳ באב היו לבטים רבים אם לקיים או לא והראי"ל שטיינמן הורה לקיים, כך שתמיד הרב התאמץ מעבר ליכולת בכדי להוציא לפועל את מחנה בני תורה.
איך השפיעו היחסים המידרדרים של הציבור חרדים מול הדתיים לאומיים
לא השפיע כלל. גדולי הרבנים בציונות הדתית תמיד היו ונשארו בקשר ועודדו את קיום המחנה. יתרה מזו, היו שנים בהם נידבו ראשי הישיבות בציבור הדתי לאומי את ישיבותיהם ואירחו את מחנה בני תורה.
אלו אנשים צמחו במחנה בני תורה?
לא חסרים רבני ערים, דיינים, רבנים, פוליטיקאים, ואישי ציבור חרדים. כדוגמת הגאון רבי דוד כהן, הגאון רבי יוסף אפרתי, הגאון רבי יצחק פרץ, הרב דוברת, הרב פראנק, ופוליטיקאים רבים כמו אורי לופוליאנסקי, ואריה דרעי.
אבא עשה משמר בישיבות התיכוניות
בנו של ראש הישיבה, הגאון רבי בן ציון אזרחי, רו"מ ישיבת עטרת ישראל ויו״ר מחנה בני תורה נידב לנו מזמנו העסוק והכניס אותנו לפני ולפנים של האידיאל שמאחורי המחנה
אני זוכר שאבא רצה לפתוח את מחנה בני תורה הוא הלך לישיבות התיכוניות ועשה שם "משמר" במשך כל הלילה. במהלך המשמר היה מתווכח עם הבחורים בלימוד ובבוקר כבר היה משכנע אותם להצטרף למחנה חדש שנפתח. כך בשנים הראשונות היו עשרים ושלושים בחורים ואט אט התרחבנו ואנו רואים את הפירות היום.
איזה רגע יוצא דופן זכור לרב
באחד הקייצים, לאחר כמה שנים מאז הקמת המחנה אבא חשב שמפאת המצב הכלכלי שלא איפשר את מימון המחנה שלו לערוך אותו באותה שנה.
מרן הגרא״מ שך ששמע על כך וביקש מאבי מורי להגיע אליו. בבואו אל מרן אמר לו שבישיבתו של הגאון רבי יששכר מאיר ישנם כל שנה בין עשרים לשלושים תלמידים שמגיעים לישיבה ישירות ממחנה בני תורה, ואם השנה לא יתקיים המחנה לא יוכלו התלמידים ללכת לישיבה…
מלבד זאת, הוסיף הגרא"מ שך, "מחנה בני תורה מקדם ומוסיף תלמידים מצוינים לכלל עולם הישיבות" כלשונו. הרב שך לא הסתפק בדיבורים אלא הוציא ממגירת משרדו חמשת אלפים דולר ואמר לאבא שזהו הסכום שהצליח לגייס בעבור קיום המחנה. "מדובר סכום כסף גדול מאוד מלפני ארבעים שנה ביחס להיום" מספר הרב אזרחי.
במחיצתם
גם גדולי ישראל ביקרו במחנה בני תורה והשפיעו משיחותיהם על בני הישיבות. אני זוכר את מרן הרב אלישיב ואת הגראי"ל שטינמן מגיעים לבקר, ביקורו של מרן הרב עובדיה יוסף ומרן הרב מרדכי אליהו עוררו רושם רב, וכם השנה הגיע הראשל״צ רבי יצחק יוסף לדבר ולחזק.
"מחנה בני תורה" אומרים לנו אנשי שיחנו "ימשיך לפעול עד ביאת משיח. האהבה העצומה שמרעיפים גדולי ישראל על הפעילות יחד עם מסירות הנפש של הגרב"מ אזרחי, מהווים את הדלק למניע והופך את המחנה לאבוקה אחת גדולה של אש התורה"
