סיפור מטלטל: "הוא שיגע אותי והפסדתי מיליוני דולרים"

---

"זה קרה לפני כמה שנים בשעת ערב אביבית ונעימה בממפיס בטנסי שבארצות הברית", פותח הרב בן לולו. "הרחוב, תוסס, פועל כשגרה, אנשים ממהרים, נהגים מצפצפים, ועל אם הדרך עומד הרב הגאון הרב סיני מושקוביץ שליט"א שכיהן אז כראש ישיבת פני משה בבית מאיר, ושיתף אותנו בסיפור האישי שלו לפרטי פרטים".

"הוא עומד שם בתוך כל ההמולה האמריקאית לבד כשלפתע יד חמת טופחת על כתפו. 'שלום עליכם', קורא לעברו הגאון רבי אפרים גרינוולד זצ"ל שהיה מגדולי הרבנים בממפיס, וגם תלמידו של פוסק הדור מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל".

'שלום עליכם', משיב הרב מושקוביץ בחיוך רחב, מופתע מהמפגש המרגש עם אחד מחשובי הרבנים בעיר, עמו היה לו קשר בעבר. השניים שוחחו סביב תפקידו של הרב מושקוביץ כראש הישיבה ובסיבת הגעתו לארצות הברית – גיוס כספים לצורך בניית בניין חדש לישיבה".

"הרב מושקוביץ תינה את צערו על הקושי הגדול במלאכת גיוס הכספים", ממשיך הרב בן לולו את הסיפור, "ונאנח באכזבה כשסיפר שבקושי הצליח לגייס את סכום כרטיס הטיסה. 'הולך קשה מאוד', אמר הרב מושקוביץ לר' אפרים".

"רבי אפרים ידידו נזעק לעזרתו, 'יש לי רעיון בשבילך. יש יהודי יקר, בעל לב חם ופתוח לצדקה בשם מיסטר בעלז. הוא זכה לברכה לעשירות מופלגת מהרבי הקדוש ר' אהרון מבעלז זיע"א שהבטיח לו שאם ישמור תורה ומצוות – יהפוך לעשיר גדול. ואכן מיסטר בעלז עמד בתנאי והפך לאחד מהמיליארדרים כאן בטנסי', אמר ר' אפרים".

"נו", התלהב הרב מושקוביץ, "תסדר משהו, כנראה נשלחת מהשמים, איך אני מגיע למיסטר בעלז הזה?", שאל.

"זהו זו קצת בעיה", נאנח רבי אפרים, "זה לא כל כך פשוט. מיסטר בעלז בתחילת הדרך סיגל לעצמו מנהג יפה לעזור לכל הפונים, ולענות בחיוב וברוחב לב לכל מבקש, לאור זאת הוא הפך לכתובת עבור אלפי פניות שממש הטרידו את מנוחתו ולא נתנו לו לעבוד. מה גם שהוא נהג לחלק צדקה מבלי לחשוב עד שהמשפחה והמקורבים חששו שהוא פזרן גדול מדי".

"ולכן", הוסיף ר' אפרים, "היום מיסטר בעלז מתגורר בטירה שמורה מוקפת גדרות, לא ניתן להגיע אליו בקלות. כדי לשלוח אליו בקשה צריך לעבור תהליך של מזכירות מסועפת. וכל בקשה נבדקת, וזה ייקח הרבה זמן, גם לא יודע אם בכלל תצליח להיכנס אליו. אבל בכל זאת אנסה למצוא דרך להגיע לפגישה עם מיסטר בעלז בעצמו", הבטיח ר' אפרים לרב מושקוביץ.

הרב גרינוולד אכן השקיע שעות כדי להשיג פגישה בין מיסטר בעלז לידידו הרב מושקוביץ, אך ללא הצלחה. פשוט בלתי אפשרי היה להגיע אליו. "אנסה להשיג לך פגישה עם מזכירו האישי של מיסטר בעלז אולי יוכל לעשות משהו".

באופן מפתיע, מזכירו של מיסטר בעלז נעתר לבקשה והסכים לקבוע פגישה עם הרב מושקוביץ למחרת בשעה 9:00 בבוקר. "אבל תשע אפס אפס, ואני מקציב לו 5 דקות", התנה המזכיר. "ונראה מה מתוך זה אוכל להעביר למיסטר בעלז", אמר.

ר' אפרים מרוגש כולו הודיע לרב מושקוביץ על הסייעתא דשמיא המופלאה. "תהיה מחר ב-9:00 בדיוק! במשרדו של מיסטר בעלז במגדל המשרדים המפואר שקרוי על שמו, תתארגן מראש", ביקש ממנו.

כל אותו הלילה לא הצליח הרב מושקוביץ להירדם. מי היה מאמין כי יצליח להיפגש עם מזכירו האישי של איל ההון האגדי מיסטר בעלז. הוא קבע עם אחיו שיסיע אותו אל היעד בשעת בוקר מוקדמת בכדי שלא יחמיץ את השעה.

למחרת בשעה 7:28 בבוקר המתין הרב מושקוביץ, לאחר תפילת שחרית, לאחיו שיאסוף אותו. ב-7:30 בדיוק יצאה המכונית לעבר משרדו של מיסטר בעלז. בדרך היו פקקים נוראיים שהאטו את קצב הנסיעה אך בסופה הגיעו, בשעה 8:50 למגדלי הפאר הקרויים על שמו של מיסטר בעלז. כשהגיעו, זירז אותו אחיו ואמר לו "רוץ מהר למעליות תעלה לקומה 42, אחנה את הרכב ואצטרף אליך".

הרב מושקוביץ חבש את כובעו ופנה במהירות לכיוון המעליות. מהרכב שמאחוריהם יצא אדם מעט מבוגר, לא מוכר, והתקדם אף הוא לאזור המעליות. האיש הושיט יד לעברו של הרב מושקוביץ לשלום ושאל בחצי אידיש חצי אנגלית: "מה יהודי הדור צורה כמוך עושה במקום כזה?". הרב מושקוביץ הממהר ניסה לקצר את השיחה. "תראה יש לי עוד כמה דקות פגישה חשובה, אני מארץ ישראל, איפה זה המעלית לקומה 42?", שאל.

"שם", הצביע היהודי, "גם אני הולך לכיוון". בינתיים, שומע הרב מושקוביץ את אחיו צופר לו בחוזקה וחשב כי מרמז לו לשאול את אותו אדם על המעליות. הוא הגיב לו בתנועה כאומר 'הסתדרתי, אני הולך למעליות'. אך אחיו מוסיף לצפור בעצבנות ומסמן לו על האיש הזר המהלך לצידו. הרב מושקוביץ לא הבין מה הוא רוצה ממנו, והמשיך למעלית.

בינתיים, האיש מתחיל לשאול הרב מושקוביץ הלחוץ עד קצה הבוהן, שאלות על מעשיו בממפיס. "בטח יש לך איזה מוסדות בא"י, יש לך ישיבה?". הרב מושקוביץ עונה בלחץ "כן אבל איפה המעלית, מתי היא מגיעה?". היהודי ענה לו בנחת: "היא תגיע, אל תהיה בלחץ". הרב מושקוביץ לא ידע את נפשו, השעה 8:55 ועוד 5 דק' והוא צריך כבר לשבת מול מזכירו האישי של מיסטר בעלז.

המעלית הגיעה ושניהם נבלעו בתוכה. "אז מה אתה מחזיק בארץ?", פנה אליו היהודי המבוגר. "מוסד תורני? ארגון צדקה?". הרב מושקוביץ ענה בעצבנות "אני יכול לענות לך באריכות אבל יש לי פגישה ממש חשובה עוד 3 דקות, אין לי זמן כרגע".

המעלית הגיעה לקומה 42 ושניהם יצאו ממנה. המבוגר נבלע במסדרונות הארוכים והרב מושקוביץ החל להתרוצץ בחיפושים אחר משרדו של מיסטר בעלז. באותו רגע מגיעה מעלית נוספת מתוכה יוצא אחיו, מתנשף כולו ושואל: "נו, מה דיברת איתו?".

"עם מי?".

"מה עם מי? עם מיסטר בעלז", ענה לו אחיו בקוצר רוח.

"אני לא אמור לדבר איתו אלא עם המזכיר שלו", ענה הרב מושקוביץ, לא מבין.

האח כמעט לא הצליח לדבר מרוב תדהמה. "לא דיברת איתו? הוא בילה איתך את כל הדקות האחרונות. זה האיש שליווה אותך למעלית ועלה איתך עד לכאן, איך פספסת אותו??".

הרב מושקוביץ ההמום שתק. תחושת פספוס צורבת כמוה לא הרגיש מימיו. "הוא שאל אותי על המוסדות בארץ ופטרתי אותו מעליי, אוי".

"אתה לא מכיר את מיסטר בעלז, אבל אני כן", אמר לו אחיו. "אם היית עונה לו, היה לך בניין חדש ביד, וגם החזקת הישיבה לכמה שנים קדימה. מיסטר בעלז מנחית שקים במיליוני דולרים בלי למצמץ. לא מאמין שהפסדת את זה. לא מאמין שלא דיברת איתו".

רק אז התחיל הרב מושקוביץ לעכל. אוי איזו החמצה נוראה. "מיסטר בעלז בא אליי, דיבר איתי. התחנן שאספר לו מה אני צריך, יכולתי בפגישת מעלית לצאת עם צ'ק מכובד ובמו ידיי איבדתי את ההזדמנות הזו".

"יש המשך לסיפור, אני אעצור כאן", אומר הרב בן לולו. "מה מוסר ההשכל? בימים אלו, בחודש אלול, העולם כולו נע וזע. בעוד זמן קצר, שנה חדשה תעמוד על כף המאזניים,
והכל יחתך וייקבע לשנה שלמה. החיים, הבריאות, הילדים, הפרנסה, האושר, השמחה. והקב"ה באלול נמצא איתנו בבית, במעלית, באוטו, בבית כנסת, בסליחות".

"אנחנו טרודים ועסוקים בזוטות, אנחנו רצים אחרי הקטן, כשהגדול, האין סוף נמצא לידנו, זה באמת מטריד. אנחנו נעשים סהרוריים, הטלפונים, ההוצאות, הילדים, הזיווגים, הבריאות, בלאגן, רעש, מלחמות, חיזבאללה, חמאס. אבל אנחנו בידיים של הקדוש ברוך הוא. הוא שואל, מה אתה צריך?", מוריד הרב בן לולו את המסר הנפלא.

"בואו נרגיע, בואו נאמין שהקב"ה איתנו, בעיקר באלול, בכל זמן, בכל מקום, הוא שואל מה אנחנו צריכים, מה הוא יכול לעזור לנו, איך אנחנו לא רוצים שתראה השנה הבאה, מה יהיה עם הילדים שלנו, בואו נהיה עם סבלנות, בואו נענה לו, נכבד אותו, נבקש אותו, וגם נקבל".

האזינו לסיפור המרתק והמסר המופלא מתוך תוכניתו של הרב משה בן לולו 'הפוך על הפוך'>>>