היום, ג' אלול, מלאו 81 שנה לפטירת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, הרב הראשי לעיר יפו ולאחר מכן הרב הראשי לישראל. דוד גדנקן מסכם את חיו של הרב קוק ב-10 הארות מיוחדות.
א. רבי אברהם יצחק הכהן נולד בט"ז באלול תרכ"ה ( 1865) בעיירה גריבה שבחבל דווינסק-לטביה.
ב. אמו – פרל לבית פלמן ואביו הרב שלמה זלמן קוק .מחד משפחה של "מתנגדים", מאידך, עקב קרבת משפחת האם לרבי הצמח צדק מליובאוויטש, הייתה משפחת קוק מקורבת לחב"ד.
עוד באתר:
ג. את חינוכו התורני הראשוני קיבל הילד מאביו. בהגיעו לגיל בר מצווה החל הנער אברהם יצחק, לנדוד לעיירות סמוכות כדי ללמוד תורה ,אצל רבנים ידועי שם כדוגמת :הרב אליעזר דון יחיא והרב יעקב רבינוביץ מהעיירה לוצין. בהמשך דרכו למד בעיר דווינסק אצל הרב ראובן הלוי לוין ואצל רבה של העיר סמורגון הרב נח חיים אברהם שפירא ואצל חתניו הרב בילצקי והרב גינצבורג.
ד. בטרם מלאו לאברך הצעיר 20 הסמיך אותו הגאון רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, בעל "ערוך השולחן" לרבנות. הרב קוק השתדך לאלטה-בת שבע, בתו של האדר"ת, שכיהן אז כרבה של העיירה פוניבז'. הרב הצעיר החל ללמוד בישיבת וולוז'ין, אצל הנצי"ב, שהיה לו מורה דרך בדרכו הרבנית- הנהגית בעתיד.
לאחר שנישא בחודש ניסן תרמ"ו, חזר הרב קוק לגור וללמוד אצל חותנו, הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים, בפוניבז' .
ה. את הנהגתו הרבנית,החל בעיירה זיימל שבליטא (1888), באותה תקופה נפטרה אשתו. לאחר זמן נישא לבת דודתה, בת אחיו התאום של האדר"ת. בערב פסח תרנ"א (1891) נולד בנו צבי יהודה הכהן קוק. בשנת תרנ"ה ( 1895) עבר לכהן כרבה של העיר בויסק. תקופה בה הרבה לכתוב מאמרים הגותיים ולפרסמם בבטאון הרבני "הפלס" .
ו.שתי ערים פנו לרב קוק בבקשה שיכהן כרב העיר – בריסק הליטאית והקהילה היהודית של יפו. פניית יהודי יפו באה בעקבות המלצתו של יואל משה סלמון. הצעת יפו כללה רבנות העיר וכן לשמש כרבם של המושבות בארץ ישראל. הרב קוק החליט להגשים את חלומו ולעלות לארץ ישראל. בכ"ח אייר תרס"ד (1904) הגיע הרב קוק ליפו.
ז. הרב קוק החל כהונתו כרבה של יפו, שימש כמנהל הרוחני של תלמוד התורה "שערי תורה". בשנת תרס"ט הקים ישיבה גבוהה ביפו בה למדו כעשרים אברכים בני העיר ובני ירושלים. הרב מסר בישיבה שיעורים יומיים. כרבם של מושבות א"י יצא בראש משלחת רבנים למסע המושבות הראשון. מסע שמשכו היה כחודש. המטרה העיקרית היתה : לחזק הקשר בין החלוצים-המיישבים, לתורה ולקיום מצוות. (מסע זה משוחזר כיום ביוזמת בית הרב קוק בירושלים) .
ח. הרב קוק יצא ב-1914 לכנס העולמי של "אגודת ישראל" בשוויץ. פרוץ מלחמת העולם הראשונה אילץ את הרב להישאר באירופה ללא אפשרות לחזור ארצה. הרב קוק נענה להצעת קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון להיות רבם (כל עוד אינו יכול לחזור לביתו) ובלונדון הקים כמה ישיבות ונלחם ציבורית למען הצהרת בלפור לזכות הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל. הוזמן לבקר בארה"ב (1918) ונענה ובהזדמנות זו גייס תרומה גדולה להקמת הישיבה המרכזית העולמית בירושלים .
ט. הרב קוק חזר לארץ ישראל מיד בתום מלחמת העולם. בשנת 1919 נתמנה לרבה של ירושלים. הרב ביקש לייסד הסתדרות בשם דגל ירושלים שתאחד את כל היהודים שומרי המצוות אשר אוהדים את המפעל הציוני של יישוב ארץ ישראל. כרבה של ירושלים חשב להגשים את רעיון ייסודה של הסנהדרין. בפועל היה הרב קוק הרב הראשי האשכנזי הראשון של א"י והקים את הרבנות הראשית. בשנת תרפ"ג זכה בתחילת פעולתה של הישיבה המרכזית (מרכז הרב דהיום). הייחוד בישיבה זו היה שללימודים התורניים הרגילים נוספו- בהנהגת הרב דוד כהן (הנזיר) – לימודי תנ"ך,היסטוריה ועוד .
י. משנתו התורנית של הרב קוק נכתבה בעשרות ספרי הגות שהידועים שבהם "אורות התורה", "אורות התשובה", "עולת הראי"ה", "ארץ חפץ" ועוד ועוד.
המוטיב הרעיוני הדומיננטי במאמריו הוא שיישובה של ארץ ישראל הינו "אתחלתא דגאולה". רבי שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל סיפר כי הרב קוק ידע לצטט בע"פ את כל ספר הזוהר. מקורבי הרב סיפרו כי הרב קוק למד דפי גמרא רבים במשך יממה וכי סיים לימוד התנ"ך בשלמותו אחת לחודש. תורתו היוותה לימים אבן מסד תורני לרבים מבני הציונות הדתית , בעיקר בוגרי ישיבת "מרכז הרב" .
הרב קוק זצ"ל נפטר ממחלה ממארת בהיותו בן 70, בג' אלול תרצ"ה (1935) .
