הלכה לעולמה עדת הראייה האחרונה של חג הגאולה י"ב בתמוז תרפ"ז
היום, יום ראשון, הלכה לעולמה בגיל 93, מרת רייזל ע"ה בתו של השוחט ר' ירחמיאל קוגל ע"ה מקוסטרמא, שהיתה העדה האחרונה לחג הגאולה, י"ב-י"ג בתמוז תרפ"ז. הלווייתה תתקיים בעיר באר שבע, בה התגוררה בשנים האחרונות לאחר שעלתה מרוסיה לאה"ק.
כידוע, נאסר הרבי הריי"צ בידי השלטון הקומוניסטי 'בעוון' פעילותו להצלת יהדות רוסיה ותחילה נגזר עליו דין מוות. בג' בתמוז, הוא שוחרר מבית האסורים לאחר שתדלנות ענפה ועצרות תפילה ברחבי העולם ועונשו הומר לגלות. כעשרה ימים, מה' בתמוז ועד י"ד בו, שהה הרבי בדירתם של הורי המנוחה בעיר קסטרמה יחד עם חתנו הרש"ג, בתו הרבנית חיה מושקא והחסיד הנודע הרה"ח ר' אליהו חיים אלטהויז ע"ה, ואז שוחרר לחירות בי"ד בתמוז.
המנוחה היתה בעת שחרורו של הרבי בת 12 ופרטי המאורע היו זכורים לה היטב. הבית ההיסטורי, שהיה ממוקם ברחוב ניקיטסקאיה 3 בקסטרמה, נהרס לפני ארבעים שנה.
עוד באתר:
לפני כשבע שנים, עת חגגו בקסטרמה שבעים שנה לחג הגאולה בהשתתפות רבה הראשי של רוסיה הגר"ב לאזאר, סיפרה מרת רייזל ע"ה עדת הראייה האחרונה למאורע היסטורי זה: "אני זוכרת, שכאשר הגיע הרבי הריי"צ לקסטרמה, היתה התרגשות והמולה גדולה בעיר. גם הגויים יצאו לראות את 'איש האלוקים'. אני זוכרת איך אנשים עמדו מעל הגגות ומסביב לגדרות. הבית שלנו אירח את הרבי ואת כל מלוויו. זה היה בית גדול, ולרבי הוקצה חדר מיוחד בבית. היו יהודים שביקשו לראות את הרבי ואחד מהם שהשתוקק לכך בכל מאודו, הצליח אף להתקבל ליחידות. לאחר שחרורו, הוקצה לרבי קרון מיוחד ברכבת עמה שב בדרכו מקסטרמה ולאחר מכן עלה בידו לעזוב את רוסיה בה ביקשו את מותו".
המנוחה סיפרה גם, כי מאוחר יותר נחקר אביה במרתפי המשטרה החשאית של השלטון הסובייטי, ונושא האירוח שהעניק לרבי ומשלחתו לא מצא חן בעיני חוקריו. החקירה מופיעה בתיק החקירה של האב שהשתמר במשרדי השלטונות והללו הענישוהו בעשר שנות גלות בסיביר עם עבודת פרך.
על אביה סיפרה המנוחה, כי הוא היה מחסידי חב"ד ושימש בקודש כשוחט ומוהל מבוקש בעיר ומחוצה לה, ופעמים רבות הוזמן לשמש כמוהל בערים הגדולות לנינגרד ומוסקבה. לאחר שהשלטונות הצרו את צעדיהם של יהודי המדינה וסגרו את בית הכנסת בעיר, קיים אביה את סדרי התפילות במניין בביתם, בהעדר ספרי תורה אותם החרימו השלטונות ולמרות הסכנה הגדולה שבדבר.
זכתה המנוחה, והותירה אחריה דור ישרים וצאצאיה התחנכו במוסדות החינוך 'אור אבנר' בעיר קסטרמה, הפועלים בראשות השליח ורב העיר הרב ניסן רופו. בערוב ימיה, עלתה המנוחה לארץ הקודש ואף נכדיה עלו עמה והמשיכו בלימודם בכפר החינוך "אור אבנר – כפר סיטרין".
בכך נסתם הגולל על פרק חיים היסטורי, בו ביקשו שלטונות רוסיה להשתיק את קולו של יעקב ולהגות מן המסילה את מצביאה הרוחני של יהדות רוסיה, אך לא יכלו לו והגחלת הלוחשת במדינה המשיכה לבעור בשבעים שנות הקומוניזם, עד שחזרה לפעום במלוא עוזה עם ניפוץ החומות והעטרה שבה למקומה.
