שישים ושש שנים אחרי שעזבו את מפעל הנשק הסודי של ההגנה במכון איילון ברחובות, התכנסו בסוף השבוע האחרון, למעלה מ-30 עובדי מפעל הנשק הסודי דאז, ותיקי אתר המורשת מכון איילון, שפעל בין השנים 1945-1949, לכנס מחזור ראשון מסוגו ביוזמת המועצה לשימור אתרי מורשת ומכון איילון שביקשו להודות להם ולהוקיר את פועלם.
בערב מרגש של כנס רעים, שחלקם לא פגשו זה את זה מעל 40 שנה ויותר, סיפרו חברי הקבוצה על המשימות שהוטלו עליהם ושפכו אור על חלק מהנעשה באותה תקופה עלומה וסודית שקדמה להקמת המדינה.
שלמה הלל, שהיה אחד העובדים במפעל דאז ולימים חבר כנסת, שר המשטרה ואיש ציבור חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת למדינה ולחברה, סיפר איך בקיץ 1945, כחבר גרעין קבוצת הצופים א', בעודם מתכננים להקים קיבוץ ימי, הגיע אליהם יוסף אבידר מבכירי ארגון ההגנה דאז ובקש מהם לגנוז את רעיון הקיבוץ הימי, לשכוח ממנו ולעבור לגבעת הקיבוצים על מנת להקים שם יישוב שישמש מסווה למפעל נשק לייצור כדורי סטן. לדבריו: "אמרו לנו לא להגיד לאף אחד כי צריך לשמור בסוד את קיומו של המפעל וכתוצאה מכך קיבלנו עלינו המון מגבלות ביניהם להיות לא נחמדים למשפחה שלנו על מנת שלא יגיעו למכון איילון ומגבלות נוספות. גם אחרי שהבריטים עזבו אמרו לנו אל תגידו לאף אחד ולא אמרנו, אחרי זה עברנו לקיבוץ מעגן מיכאל וגם אז אמרו לנו אל תגידו לאף אחד ולא אמרנו אז כתוצאה מכך ששמרנו על המקום בסוד הוא כמעט השתכח עד שבשנות ה-80 המועצה לשימור באה והצילה אותו".
עוד באתר:
יהודית איילון, גם היא מעובדות המפעל דאז בקשה להזים את השמועות שהתפתחו ברבות השנים לפיהן חלק מחברי הקבוצה לא ידעו על מפעל הנשק הסודי שנבנה מתחת לקבוץ. לדבריה: "למעט חברים חדשים בקיבוץ שכונו 'ג'ירפות' כל חברי הקבוצה ידעו. בחירתו של האלוף אבידר בנו חברי הקבוצה לא הייתה מקרית כי רק בקיבוץ השותפות והאחריות ההדדית הייתה ללא תנאי כך שסמכו עלינו שנשמור את סוד המפעל"
עמרי שלמון, מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל בירך את חברי הקבוצה לדבריו: "בימים בהם היינו נתונים במאבק על איכות חיינו ועל הכמיהה לשקט ויצירה בארץ הזו, באה מלחמה זו בעזה, וחידדה לכולנו את העובדה שהמאבק הזה טרם הגיע למיצוי ושתחילתו גם כאן בגבעת הקיבוצים, המסמלת את אחד ה"עוגנים" האלה של יצירה ועשייה, הגנה ומאבק"
צביקה לבנון יו"ר הארגון הארצי של חברי ההגנה סיים את מילותיו לותיקי מכון איילון במילים "טוב שנולדתם, טוב שגדלנו עליכם ושיהיה הכל טוב". ואילו אבי פלדר מנכ"ל תע"ש, שגם הוא נשא דברים באירוע, חשף את העובדה שתע"ש והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל נמצאים במו"מ להקמת מוזיאון תע"ש במכון איילון.
באירוע השתתפו כ-200 איש, ותיקי מפעל הנשק הסודי ומשפחותיהם.
אתר המורשת מכון איילון ממוקם צמוד לפארק המדע ברחובות, בגבעת הקיבוצים. שם, בסמיכות למחנה בריטי גדול, הוקם ב-1945 מפעל לייצור כדורי 9 מ"מ עבור תת מקלע סטן שהיה נשקם האישי של לוחמי הפלמ"ח. המפעל החשאי נבנה בעומק של שמונה מטרים מתחת לאדמה וגודלו כמגרש טניס – כ-250 מ"ר. משימת ההקמה הוטלה על חברי קבוצת צופים א' שבין חבריה היה שלמה הלל, לימים יו"ר הכנסת ה-11 שר הפנים ושר המשטרה בממשלות ישראל, כיום נשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. המקום פעל בסודיות גמורה מ-1945 עד 1948, ובמהלך שנים אלו ייצר למעלה מארבעה מיליון כדורי תחמושת ששימשו במלחמת העצמאות. כינוי הסתר של המפעל, בפי אנשי "ההגנה", היה "מכון איילון". המכון התת-קרקעי כוסה בשכבת אדמה בעובי של כ – 4 מ'. מעל המכון וסביבו הוקמו מבני מגורים, חדר אוכל, לול, רפת, מסגריה וגן ירק – קיבוץ תמים למראה. המכונות לייצור הכדורים נרכשו בפולין על ידי ה"הגנה" והוברחו בדרכי סתר לביירות ומשם לארץ. מכון איילון היה המפעל הגדול של תעש במחתרת. עם הקמת המדינה הגבעה המשיכה לשמש גורמים שונים בתעשייה הביטחונית של ישראל עד 1963 אז ננטשה. ב-1986 החלה המועצה לשימור לשקם את המכון. המבנה נפתח לציבור הרחב כשנה לאחר מכן ב-1987 ומופעל מאז ועד היום כאתר מורשת של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
