10 מי יודע • סוסיא

אמש חגגו תושבי "סוסיא " שבהר חברון 31 שנים להתיישבותם. 10 דברים שרציתם לדעת על סוסיא העתיקה והמתחדשת.

א. בהרי חברון המזרחיים, 30 ק"מ דרומית לעיר חברון ולקרית ארבע, 40 ק"מ צפונית-מזרחית לבירת הנגב באר שבע, על גבעות בגבהים של 780 ו810 מטר מעל פני הים, שוכנים בסמיכות עיר יהודית עתיקה ויישוב דתי בן 31 שנים. שניהם בשם: "סוסיא".

ב. היישוב העתיק הנמצא מזרחית לאשתמוע העתיקה (הכפר סמוע דהיום), יישוב שאינו נזכר במקורות. השרידים הארכיאולוגיים הרבים שנמצאו בו, מעידים על יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד.

עוד באתר:

כך זה נראה

מרהיב: הר הגעש הגדול בהוואי התפרץ שוב

שמעון כץ

צפו

סרטון משעשע: כשהגנרל האיראני שולף את נשק יום הדין

פנחס בן זיו

טראמפ עצבני

אזהרת פינוי: צה"ל מסמן את היעדים הבאים בלב טהרן

יוני שניידר

החברים לא ויתרו

מחוץ לחומות הכלא הצבאי: חגיגת פורים מאוחרת

נתי קאליש

ג. הארכיאולוג יובל ברוך שהיה אחד מהחופרים והחוקרים של העתיקות במקום, משייך את השם סוסיא, למצביא האדומי: יעקב בן סוסא ,שהיה ממפקדי המרד הגדול ברומאים.

ד. כבר בשנות ה30 של המאה הקודמת, נחשף בית כנסת באשתמוע הקרובה, עובדה שסקרנה והביאה את חשובי הארכיאולוגים והחוקרים בראשות שמריהו גוטמן (חוקר מצדה, גמלא ועוד) זאב ייבין ואהוד נצר (חוקר תקופת בית שני, הבניה של הורדוס בקיסריה, ובהרודיון וכן חפר בציפורי ובבניאס) לחפור בחורבות סוסיא. התוצאות מדהימות: גילוי בית כנסת מפואר מהגדולים שנמצאו בארצנו, בביה"כ ריצפה מעוטרת בפסיפסים ובכתובות בארמית ובעברית.

ה. בית הכנסת העתיק מעיד כמאה עדים על אוכלוסיה שומרת מצוות בסוסיא, ההפתעה הגדולה היתה חשיפת כ30 מקוואות טהרה במקום. החוקרים סוברים כי אוכלוסיית סוסיא מנתה כ1500 נפשות. 30 מקוואות מורות על ההקפדה בכל הקשור לטהרת המשפחה והיטהרות "חסידית דהיום".

ו. נציין כי סוסיא נמצאת דרומית לירושלים והציפיה היתה למצוא את פתח בית הכנסת פונה כלפי צפון ולא היא. פתח ביה"כ נמצא בצד מזרח. יש לכך בסיס הלכתי, ההלכה אומרת "אין פותחים בתי כנסת אלא למזרח, שכן מצינו בהיכל שהיה פתוח למזרח, שנאמר:והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה" ( תוספתא , מגילה דף פ"ג).

ז. בי"ב אלול תשמ"ג ( אוגוסט 1983), החליטה קבוצה של עשר משפחות שהיו מאוגדות בגרעין ההתיישבות "עינב", רובם בני מושבים בוגרי ישיבות "בני עקיבא" וישיבות הסדר, ליישב את אזור הר חברון, שהיו בו אז 2 יישובים בלבד: יתיר וכרמל. ביום זה עלו והתיישבו על הגבעה הסמוכה לעתיקות סוסיא.

ח. סוסיא דהיום הינה יישוב קהילתי-דתי. תושביו עובדים במגוון מקצועות כשכירים וכעצמאים, בירושלים, בבאר שבע, בערד ודימונה ועוד. חלק מחברי היישוב עוסקים בחקלאות, אלה נטעו מטעי פירות (גודגדנים) כרמים וחממות. בסוסיא קיים מכון חדיש ומשוכלל לחליבת עיזים, המשרת את מגדלי העיזים ביישוב ובסביבתו הקרובה.

ט. מאפיין עיקרי וחשוב בסוסיא הינו עיסוק חבריו במגוון נושאים חינוכיים. ביישוב הוקם בית ספר יסודי (כיתות א-ח) המשרת את כל יישובי מזרח הר חברון. בהמשך נבנתה במקום ישיבה תיכונית "ישיבת סוסיא" בעלת מאפיין ייחודי. במסגרת לימודי החול בישיבה מושם דגש על החינוך הסביבתי. לימודי טבע, ידיעת הארץ ושמירת הסביבה.

י. בשנת 1985 הקימו חברי "סוסיא" בית ספר שדה ואכסניה בשם: "מרכז סיור ולימוד סוסיא". המטרה אירוח משפחות וקבוצות והדרכתם בסיורים בעתיקות סוסיא, במדבר יהודה, בנגב, בהרי יהודה ועוד. המרכז מקיים כל חג חנוכה כנס בנושא: "ספר המדבר בארץ ישראל". אלה שאי"ה יסיירו ויבקרו בסוסיא (החדשה), בקרו בבית הכנסת של היישוב. הוא נבנה בדוגמת ביה"כ העתיק בסוסיא העתיקה, אבל חובה לצפות בפרוכת ארון הקודש, זו מלמדת על מטרת הקמת היישוב נאמר בה 'ונבנתה עיר על תילה'.