10 מי יודע • הולדת הבעל שם טוב

חסידים מציינים את ח"י אלול כיום הולדתו של הבעש"ט, מייסד תנועת החסידות. 10 דברים שרציתם לדעת על רבי ישראל הבעל שם טוב.

א. רבי ישראל בן אליעזר הוא שמו של מי שקרוי הבעל שם טוב או בכינויו הבעש"ט.

ב. אין תיעוד היסטורי מדויק על תולדותיו ולכן ישנם חילוקי דעות על תאריך ומקום הולדתו. רבים קבעו את שנת הולדתו בת"ס (1700 למנינם), רבי אברהם יעקב מסדיגורה אמר: הבעש"ט נולד בשנת ת"נ (1690).

חסידות חב"ד מציינת את יום הולדת הבעש"ט בח"י אלול שנת תנ"ח. (יצויין, כי י"ח אלול הינו גם יום הולדתו של "בעל התניא" מייסד תנועת חב"ד).

ג. מקובל כי מקום הולדת הבעש"ט היא העיירה 'אוקופ' (OKOPY). מחלוקת היא מיקומה הגאוגרפי של העיירה. יש הסוברים כי אוקופ נמצאת ליד קאמניץ-פודולסק אשר בגבול מולדביה –פולין ויש הסוברים כי נמצאת בפלך פודוליה שבגליציה המזרחית.

הוריו היו שרה ואליעזר ובהיוולד בנם ישראל היו בגיל זקנה מופלג. חסידים סיפרו כי זכו לפרי בטן בגיל שכזה בזכות צדקנותם הרבה, בעיקר בקיום מצוות הכנסת אורחים. האגדה סיפרה כי רבי אליעזר, עמד במבחן ה"סיטרא אחרא" בכבודו ובעצמו, כשאירחו בביתו בשבת קודש למרות שחילל שבת בהגיעו כאורח.

ד. הבעש"ט, התייתם בגיל צעיר מאד. בני עיירתו דאגו ללימודיו ב"חדר", שם התבלט הילד בשתי תכונות. אהבתו ללימוד מחד ובריחתו להתבודד במעבה היער מאידך. חסידים הרבו להסביר שהתבודדותו של הילד ביער, התבוננותו בצומח בו ובחי, עזרו לרבי ישראל בבגרותו להשתמש בצמחים ופרחים כאמצעי ריפוי לחולים שפנו אליו לעזרה.

ה. בהיותו נער, אהב להוליך ולהביא תינוקות של בית רבן למקום תלמודם. נהג לקחת הדרדקים לבית הכנסת וללמדם אמירת "יהא שמיה רבה מברך וכו" וכן אמירת אמן. בהוליכו את הילדים הרכים נהג ר' ישראל לזמר ולהנעים להם הדרך בשירה, בקול רם ובהתלהבות. הייתה זאת כשירת הלוויים בבית המקדש וחסידיו טענו כי גרמה נחת רבה במרומים.

ו. אגדות חסידים מספרות כי הבעש"ט היה לומד בהסתר ובהיחבא, לדוגמא: בהיותו צעיר היה שומר בבית המדרש, עובדה שאפשרה לו ללמוד בלילות ללא הפסק.

אגדה נוספת סיפרה כי בהיותו בן 14 נפגש עם בנו של רבי אדם בעל שם. הוא נשלח לפגוש את הנער ישראל בן רבי אליעזר בציווי אביו. המטרה הייתה להעביר לנער את כתבי הסוד "רזין דאורייתא". רבי אדם נתן לבנו את הכתבים אך ורק לישראל בן אליעזר מהעיירה אוקופ. כשפגש את הנער ונוכח לדעת כי הינו שומר בבית המדרש חשש שמא טעה אביו. לאחר שהתבונן היטב בנער מסר לו קונטרס אחד וכשראה את ר' ישראל שוקע בעיון בקונטרס ובלימודו, העביר לו את כל הכתבים.

מי הוא אותו אדם בעל שם? הרב ראובן מרגליות סבר כי אדם ראשי תיבות: אברהם דוד משה מרוהטין. פרופ' גרשום שלום סבר כי אדם הינו רבי השל צורף מווילנא.

ז. הבעש"ט נישא בעיירתו והתאלמן (ללא ילדים), עבר לעיר ברודי ושימש שם כמלמד. שם נישא בשנית לחנה, אחותו של רבי אברהם גרשון מקיטוב, זה לא קיבל את מנהגיו המוזרים של גיסו ודאג שהזוג יעזוב את העיר.

הבעש"ט עבר עם רעייתו להתבודד בהרים שבין קיטוב לקוסוב. היה נוהג לחצוב טיט מהסלעים וחנה רעייתו המסורה הובילה הטיט לעיירות הסמוכות למכירה לצורך פרנסתם.

ח. הבעש"ט נטש ההרים וחזר לגור במקום יישוב. לפרנסתו עבד כמלמד דרדקים וכשוחט. עיקר הפרנסה הוטל על כתפי חנה רעייתו. היא עשתה זאת ברצון רב, היא הייתה זו שהבחינה וידעה את דבר לימודו ותפילותיו בלילות, בעיקר עת התבודד בבקתה שבנה ביער. הבעש"ט התעמק ברזי הקבלה וזכה להיות בקי בצפונותיה.

לימים נאלץ גיסו, רבי אברהם גרשון מקיטוב להתארח בבית הבעש"ט בשבת קודש. אז גילה את "הילת האור" בו היה עטוף הבעש"ט וכששמע את דברי התורה של גיסו, הבין כי טעה באבחנתו ודרש מגיסו ל"התגלות" לרבים.

ט. שמו של הבעש"ט יצא לתהילה במהירות כבזק, בני העיירות במזרח אירופה שיחרו ונהרו לפתחו בבקשת עזרה, ברכה או ייעוץ. הבעל שם טוב החל לנוד ולבקר בעיירות בליטא, בגליציה, הונגריה ועוד.

על סגולותיו ועל הניסים שקרו במסעותיו נכתבו תלי תילים של אגדות. לאחר שהתיישב בעיירה מז'יבוז' שבמחוז פודוליה (אז פולין וכיום אוקראינה) הסתופפו בקרבתו, בביתו גדולי הרבנים דאז. מקובלים ידועים נגידים וראשי הקהל. אלה שתו בצמאה את שיעוריו, דרשותיו ורעיונתיו. בין אלה ששהו עימו היו: רבי דב בער "המגיד הגדול" ממזריטש (לימים יורשו של הבעש"ט), רבי יעקב יוסף הכהן מפולונאה, רבי פנחס מקוריץ, רבי מאיר הגדול מפרמישלן. קצרה הרשימה לאותם שלימים הפכו אדמורי"ם גדולי ישראל ומנהיגי תנועת החסידות.

י. צאצאיו של הבעש"ט הינם: בנו רבי צבי אשר הנהיג חצר חסידית בפינסק ואשר ויתר על "ירושת המנהיגות" לטובת המגיד ממיזריטש. ביתו אדל אשת רבי יחיאל אשכנזי. ביתה של אדל (נכדת הבעש"ט) הרבנית פייגה היתה אימו של רבי נחמן מברסלב.

במז'יבוז' נפטר הבעש"ט בחג השבועות תק"כ (מאי 1760) ונקבר במקום. בסמיכות נקברו בני משפחתו וגדולי תלמידיו. בשנים האחרונות המקום שופץ, מקום אירוח ותפילה נבנו בקרבת הציון הקדוש ורבים נוהרים לפקוד את ציונו של הבעש"ט הקדוש.