חומרים שונים שמפרסם ארגון החיזבללה, הן בלבנון והן מחוץ למדינה מלמדים על דבר אחד ברור: אחרי שמונה שנות "העלמות" הארגון נוכח עכשיו בכל פינה תוך שהוא מסביר לאוכלוסייה שהוא המגן שלהם.
בסיור לאורך גבול הלבנון רואים את חיילי חיזבאללה חמושים עם מדים על הגבול "זה היה תמיד אולם, בתקופה האחרונה הם נעשים נועזים יותר", מספרים תושבי המושבים לאורך הגבול.
ניתוח המציאות הזו מלמד שהכל נועד לשליטה, להראות שהוא שולט בגבול. זה חלק מהאסטרטגיה לחזור חזרה לגבולות. לכן רואים בחודשים האחרונים נוכחות לאורך הגבול. הארגון לא מנסה להסתיר את זה לא מיוניפיל ולא מהעולם. אחרי המלחמה היו כמה שנים שהוא נעלם עכשיו הוא נוכח ומסביר לאוכלוסייה שהוא המגן שלהם.
עוד באתר:
אם נכנסים לראש של נסראללה יש לו דברים יותר חשובים כרגע. אין לו אינטרס להיכנס למערכה נוספת עם ישראל. אבל חיזבאללה לא במצוקה.
מדיניות "שוברים שתיקה" שאליה עבר חיזבאללה בשנה האחרונה, אחרי שבע שנים של שקט יחסי בגבול, מתייחסת בעיקר לפעולות תגובה של חיזבאללה נגד פעולות התקפיות של חיל האוויר הישראלי. פעולות תגובה אלה כללו בשנה החולפת חמישה פיגועים, לצד ארבעה פיגועים שהוציא חיזבאללה בגבול סוריה, בהם פיגוע מטען ליד מג'דל שאמס וירי רקטות באזור החרמון.
האירוע הגדול והמשמעותי היה ב14 במרץ. באותו היום הופעל מטען לעבר כוח של גדוד בהר דוב אירוע שהיה יכול להיגמר בהרוגים. לשמחתנו לא כך היה. נסראללה הגדיר את האירוע כאירוע "שוברים שתיקה". שוברים שתיקה אחרי 8 שנים. הוא רצה להרוג או להזהיר? 2 מטענים של 20 קילו, מדובר ברצון וכוונה ממשית לפגוע ולהרוג. הפיגוע הזה הוא אחרי כמה ניסיונות של פיגועים בחו"ל לא מוצלחים מלבד הפיגוע בבורגס שמבחינתם היה מוצלח עם 5 הרוגים ישראלים.
אנו צריכים להפסיק לומר את המילה שחיזבאללה מורתע והוא לא יגיב לכלום. באינטרסים הוא לא רוצה להיכנס למערכה נוספת, אבל אם יגיע אירוע שמחייב אותם לתקוף, הם לא יהססו לפעול.
