אזרחי ישראל הופתעו מהיקף, עומק ויעילות מנהרות החמאס מרצועת עזה, אך מתברר שמבקר המדינה התריע מפורשות על כך, בדו"ח חריף כבר לפני שמונה שנים. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) זימן למחר (רביעי) ישיבה של הוועדה, עם שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, ונציגי צה"ל, רפא"ל, שרות הביטחון הכללי ועוד. כדי לשאול שאלה אחת פשוטה: מדוע לא תוקנו הליקויים, בדיוק בעניין הזה, ועליהם התריע מבקר המדינה כבר לפני כמעט עשור?! כהן מדגיש כי קריאת הדו"ח משנת 2007 – נותנת תחושה כאילו נכתב היום, לאחר "צוק איתן", ומאומה מהליקויים – לא תוקנו.
ע"פ הדו"ח, בשנים 2001-2004 הצליחו ארגוני הטרור, ובעיקר החמאס, לבצע בדרום רצועת עזה, חמישה פיגועים באמצעות מינהרות, והמבקר מזהיר מפורשות כי "לוחמה זו מהווה גם איום פוטנציאלי בגזרות נוספות". המבקר גילה כי אף שאיום המנהרות נמשך למעלה משני עשורים, נתפסה בצה"ל ההתמודדות עם התווך התת-קרקעי לאורך השנים כבעיה של פיקוד הדרום בלבד, ללא התמודדות מערכתית של צה"ל עם האיום, וללא התמודדות כוללת ומקיפה של כל הגופים הנוגעים לתחום זה במטכ"ל ובמפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה.
בעקבות פיגוע בדצמבר 2004 מינה הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף משה יעלון, את אל"ם (במיל') יוסי לנגוצקי כיועץ לרמטכ"ל לנושא ההתמודדות עם איום המנהרות. במכתב המינוי שהוציא הרמטכ"ל ליועץ בדצמבר 2004 נאמר, כי תפקידו לבחון את מכלול הפתרונות הטכנולוגיים והמבצעיים להתמודדות עם איום המנהרות. בסוף ינואר 2005 הגיש היועץ לרמטכ"ל ולסגן הרמטכ"ל מסמך, שכלל המלצות שונות להתמודדות עם איום המנהרות. ההמלצה העיקרית הייתה להיכנס מידית לתכנית חירום ולהקים לצורך כך מינהלה מיוחדת, שתרכז את הנושא, תוך אינטגרציה מרבית בתחומי המדע, הטכנולוגיה והמבצעים. מינהלה כזו לא הוקמה – עד היום. המבקר מוסיף כי לא נוצר מישק מקצועי כלשהו בין עבודת המטה ובין גורמי מודיעין באמ"ן ובשב"כ.
עוד באתר:
בדצמבר 2004 הוקמה יחידה ללחימה במנהרות ככוח ללוחמה תת-קרקעית על בסיס צוות המנהרות של אוגדת עזה שבפיקוד הדרום. בפברואר 2005 אישר הרמטכ"ל המלצות בנוגע לעבודה משותפת בין צוות המנהרות של אוגדת עזה לבין יחידת החילוץ של חיל האוויר, אך התברר, כי עד מועד הביקורת בספטמבר 2005, לא מומשו המלצות אלה. מבקר המדינה מצביע בחומרה על אי-יישום ההמלצות שהרמטכ"ל אימץ, על אף שהן תוצאה של לקחים בתחום ההתמודדות עם המנהרות שעלו מאירוע קשה שעלה בחיי אדם.
המבקר מתייחס גם אל מחדלי המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית שבמשרד הביטחון (מפא"ת), ומדגיש כי איתור המנהרות מטופל על ידי מפא"ת מאז 1990. כבר אז הזמין מפא"ת סקרים וניסויים מחברה אזרחית, וניסויים אלה נמשכו לסירוגין בשנים 1990, 1991, 1996 ו-1997, ונבחנו בהם שיטות שונות לאיתור מנהרות, לרבות באמצעות מערכת מסוימת. ניסויים אלו הופסקו כנראה בשנת 1997 וחודשו רק בשנת 2001.
רק לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה, ובעקבות הנחיית שר הביטחון דאז בנימין בן-אליעזר, קרא מפא"ת בספטמבר 2001 לתעשיות ולספקים בשוק האזרחי להציע פתרונות לסוגיית המנהרות. בעקבות זאת קיבל מפא"ת תשע הצעות שונות, ובהן גילוי של חפירות מנהרות באמצעות מערכת מסויימת. תהליך של בחינה מיבצעית ופיתוח מלא של מערכות אלה החל שנתיים, אך במשך כארבע שנים, מאז פרסום הקריאה ועד מועד סיום הביקורת בדצמבר 2005, אף לא אחת מהמערכות לגילוי ואיתור מנהרות הבשילה לכדי פיתוח מלא והצטיידות. המבקר מדגיש כי חלו הפסקות ארוכות במהלך הפיתוח של מערכת א', שסיבותיהן אינן ברורות, ויכול שפעילות רציפה בפיתוח עשויה הייתה להביא להבשלה מיבצעית מוקדמת יותר של המערכת.
בזמן עריכת הדו"ח החליט קצין הנדסה ראשי להצטייד במערכת איתור מינהרות, לפני שהושלמו שלבי הניסויים והפיתוח הטכנולוגי שלה. לדבריו, נוכח הצורך הדוחק. המבקר גילה עוד, בין המערכות לגילוי מנהרות קיימות גם מערכות שנועדו לאתר ולגלות חללים תת-קרקעיים. בין ההצעות שקיבל מפא"ת לאיתור חללים תת-קרקעיים, הייתה הצעה שפיתחו שלושה מדענים מאוניברסיטת "בן-גוריון" בנגב. המערכת נוסתה בשדה הניסויים בנובמבר 1998, אך מאז ועד יוני 2004 לא בחן מפא"ת את המערכת המוצעת, אף על פי שאין עדיין פתרון לגילוי מנהרות קיימות, ואף שההצעה הועברה למפא"ת פעמיים נוספות בשנים 1999 ו-2004. מערכת נוספת שהוצעה למפא"ת הייתה מערכת שפיתחה חברה אזרחית.
ביוזמה ובמימון של החברה האזרחית בוצע באוגוסט 2004 ניסוי מוצלח של מערכת זו, אך מפא"ת לא הוציא סיכום בעקבות הניסוי ולא החליט בנוגע להמשך הטיפול. כחצי שנה מאוחר יותר, בינואר 2005, בין היתר, בעקבות פיצוץ מנהרת תופת במוצב צה"ל, הורה סגן הרמטכ"ל על ביצוע ניסוי מיידי של המערכת. בעקבות הניסוי אישר מפא"ת בינואר 2005 להתקשר עם החברה האזרחית לצורך המשך פיתוחה של המערכת. התברר, כי רק בדצמבר 2005 הוציא מפא"ת הזמנה לחברה האזרחית. מפא"ת הסביר למשרד מבקר המדינה, כי העיכוב בהוצאת ההזמנה נבע מכך, שבתחילת השנה לא היה תקציב מאושר, ואחר כך התברר, כי נדרש אישור לפעילות מסווגת לחברה האזרחית, דבר שאינו באחריות מפא"ת. משרד מבקר המדינה מעיר, כי עיכוב זה אינו סביר וגרם לאבדן זמן יקר בפיתוחה של מערכת זו.
במסקנותיו, קורא המבקר לצה"ל לבנות את ההתמודדות עם האיום התת-קרקעי מתוך ראייה כוללת, ולהעמיד לרשות הגורם המוביל את הכלים המתאימים לגיבוש תפיסת ההפעלה, שממנה ניתן יהיה לגזור תפיסה מיבצעית וטכניקות לחימה שיאפשרו מענה כולל לאיום. המבקר מדגיש כי על צה"ל ומפא"ת להחיש ולייעל את תהליכי הפיתוח של האמצעים הטכנולוגיים לגילוי ולאיתור מנהרות, תוך שימת דגש על שילוב כל הגורמים מצה"ל היכולים לסייע בתחום זה, ותוך שילוב טוב יותר של מומחים מחוץ לצה"ל בתהליכים אלה.
