אות חיים • ועם עקש תתעקש / חיים ולדר

חוק מע"מ אפס היה טעות, אבל טעויות זה משהו שאנשים עושים, רובם גם מתקנים אותן וממשיכים הלאה, חוץ מאלה שלא • יש מחלה אחת שמגבילה אדם מילדותו ועד יום מותו ומשום מה היא אינה מוכרת כנכות, למגבלה הזו קוראים "עקשנות".

1.
מזה כמה חודשים שאני מתכוון לכתוב על התנהגותו הבלתי ניתנת לתפיסה של שר האוצר יאיר לפיד בנוגע לחוק "מע"מ אפס". בעצם, לא עליו, אלא על המידה הרעה שנקראת "עקשנות", אך מדי שבוע בשבוע הוא עולה ומתעלה על עצמו, ואני אומר לעצמי, "זה כמו לכתוב על מכות מצריים אחרי מכת "ערוב". חכה עוד קצת, יש התפתחויות". הבחור שובר את שיאי העקשנות של עצמו, וחבל להפריע לו…

חוק מע"מ אפס היה טעות. אבל טעויות זה משהו שאנשים עושים. רובם גם מתקנים אותן וממשיכים הלאה. חוץ מאלה שלא.

כי טעות ניתנת לתיקון רק כשאתה מכיר בה. אבל אם אתה עקשן ויהיר, אתה לא טועה. כלומר אתה כן, אבל אינך מסוגל להודות בזה. ואז אתה נופל ומתרסק עם הטעות הראשונה שלך.

2.
חייבים לציין שלפיד נפל עם רעיון שבכלל לא היה שלו, אלא של שר השיכון אורי אריאל שהתכוון להגיש אותו, וגילה ששר האוצר "חטף" לו את הרעיון. לפיד גם היה פזיז מספיק כדי שלא להתייעץ עם נתניהו, ואפילו לא ליידע אותו מראש על הגשת התכנית. השבוע נתניהו שילם לו על זה כשהודיע במפתיע על הקפאת התכנית מבלי לטרוח לספר לו על כך לפני כן… נתניהו לקח לו את המע"מ ולפיד נשאר עם האפס…

אך בואו נחזור לאחור. מיד עם הגשת התכנית נשמעה התנגדות חזקה מקרב הצמרת המקצועית של משרד האוצר.

לפיד לא התייחס.

בתגובה התפטר הכלכלן הראשי של משרד האוצר, מיכה שראל, שהודיע בכתב כי "התפטרותי היא על רקע חוק מע"מ אפס".

לפיד התייחס בביטול. לכולם היה ברור שהוא עלה על העץ, והכל שאלו מתי ואיך ירד ממנו. ולא שלא ניסו לעזור לו. כמה סולמות הוצבו לו. כתבי כלכלה רבים, גם כאלה שתומכים בדעותיו, בעיקר הדעות הנוגעות לחרדים, כדוגמת נחמיה שטרסלר בכיר הכתבים הכלכליים בישראל שמתחרה יפה מאד עם לפיד בכל הנוגע ל"אהבת" חרדים, שהבטיח להניח תפילין אם החרדים יצליחו להוריד את חוק מע"מ אפס (וכעת אני חושש לכבודן של התפילין… צריך לומר לו שזה לא החרדים, זה נתניהו).

אבל לפיד לא השתמש בסולמות הללו אלא התבצר בעמדתו יותר ויותר.

הסולם הארוך והיציב ביותר שהוצב לו היה מבצע "צוק איתן" וההוצאות הבלתי נתפסות שנגרמו בעטיו. לפיד היה יכול בשקט לומר: רבותי: "רציתי להיטיב עם העם, אך כעת יש מצב חרום. המדינה אינה יכולה לבזבז שלושה מיליארד וחצי שקל, נעשה זאת כשנוכל" וגונז את החוק הטיפשי הזה שלא היה עושה שום טובה לאף אחד.

אבל ליאיר לפיד יש תכונה, שהורסת כל חלקה טובה, כולל האיש הנושא אותה. נכות ושמה עקשנות.
ורק בסוף הדרך, כאשר כל ההמון צועק לו "די, תפסיק, אתה הורס את שוק הדירות, אתה מעלה את המחיר", לפיד כבר הצליח להעביר את החוק בוועדת הכספים, ופתאום מגיע משומקום ראה"מ נתניהו, לוקח לו את הסולם ואומר "יאיר. אין חוק. תישאר על העץ".
וכעת תבוא ההתרסקות. תראו.

3.
הביטוח הלאומי מעניק זכויות "נכה" למאות אלפי אנשים הסובלים ממוגבלויות מפציעות וממחלות שונות פיזיות ונפשיות.

אך יש מחלה אחת שמגבילה אדם מילדותו ועד יום מותו ומשום מה היא אינה מוכרת כנכות.
למגבלה הזו קוראים "עקשנות".

לפני שנדון בנושא יש להדגיש: השימוש בתכונת העקשנות בדברים ספציפיים, כמו למשל הקפדה על עקרונות רוחניים אינה נכות. היא אפילו יתרון, אך אדם שהוא "עקשן", הנוהג בעקשנות בכל תחום בחייו – הוא נכה רגשית, ומוגבל מאד בחייו.

זה מתחיל בימי הילדות. ילד עקשן, מגיע מהר מאד לעימות עם חבריו ואפילו להחרמה כיתתית, הוא סובל מיחס עוין כלפיו גם מצד בני משפחתו הסובלים מאד מחוסר הגמישות שלו ורואים בו נפש רעה ובלתי נסבלת. נראה להם שיש לו רצון פנימי לעשות להם רע. הם אינם יודעים שלבן שלהם יש קושי אמיתי לשנות דפוסי מחשבה, או להפסיק משהו שהחל בו. לו היה פיסח או קטוע רגל הם לא היו מתפלאים מדוע הוא אינו יכול לנוע ממקום למקום, אך הנכות הזו ששמה "עקשנות" אינה נראית לעין כמו נכות גופנית.

4.
בחיים העקשנות הופכת קריטית ממש. האנשים שאינם פרגמטיים, ואינם מסוגלים להתרכך ולהתפשר, נתקעים בכל פעם שנוצר הצורך שיתפשרו. וצורך כזה חייב להיווצר במהלך החיים.

אם בילדות נוהגים המבוגרים להזיז עצמם מפני הילד (ולכן רבים המקרים בהם הילד מסתדר מצוין עם מבוגרים ועם בני גילו ממש לא), הרי שככל שהאדם נעשה מבוגר כך פחות ופחות מתחשבים בעקשנותו.

לעקשן יהיו בעיות בשלום בית, עם חברותות בכולל, עם מעבידים וחברים לעבודה, בעיות שכנים קשות, עימותים ודיני תורה עם בעלי מלאכה, והוא נידון לבדידות ועוינות חברתית.

הייתי מדמה את העקשן למכונית ללא הגה, זה רק עניין של זמן עד שתיכנס בקיר, תסבול מפגיעות קשות ובסופו של תהליך תושלך לתהום.

ההגה שלנו הוא היכולת להשתנות. לא שינוי מהותי אלא רגעי, להתרכך, להתפשר, להשתלב, לחלוק, לוותר, לסלוח, לבקש סליחה, להתקפל ואפילו להיכנע.

אין להסיק מכך שאדם צריך להיות טיפוס שמתקפל ונכנע. אך אדם חייב לעשות בהם שימוש. מי שאינו יודע ל ה ש ת מ ש בתכונות הנ"ל בעת הצורך יסבול, כמו מכונית ללא הגה שנכנסת לאין כניסה.

החכמה היא לבנות אישיות עצמאית ששומרת על עקרונותיה, ועם זאת מוכנה לשינויים ופשרות במהלכיה מול הזולת (שלא על חשבון עקרונות רוחניים).

5.
ספר האבחנות הפסיכיאטריות, ה-DSM, רואה בתופעת הסרבנות-עקשנות כהפרעת אישיות ואף קובע קריטריונים למתן האבחנה לילדים נערים ואף מבוגרים:

א. נטייה לאובדן שליטה עצמית.
ב. ויכוחים חוזרים ונשנים עם גורמים סמכותיים.
ג. סירוב לשיתוף פעולה וחוסר ציות להוראות או חוקים שנקבעו על ידי בעלי סמכות.
ד. הצקה מכוונת לזולת.

6.
פרעה היה הדוגמא הראשונה לעקשנות יהירה והרסנית. מקור העקשנות האובדנית של פרעה נבעה מכך שהוא האמין שהוא כביכול אלוקים, ולפיכך אינו יכול לטעות. אנשים שאינם טועים לעולם אינם צריכים לשנות דעות או התנהגות.

משה רבנו הגיע ליאור לפגוש את פרעה במטרה להוכיח לו כי איננו קל, ולפיכך התחושה שאיננו טועה היא כוזבת. אך פרעה שהיה עקשן ויהיר המשיך להתעקש והביא עליו ועל עמו את הכיליון, לעומתו, אצל משה רבנו שלטה הענווה ולא הגאווה והנחישות הנבונה החליפה את העקשנות היהירה של פרעה. זהו ההבדל בין מנהיג אמיתי למנהיג בלתי ראוי.

7.
כדאי וצריך לאתר את העקשנות במועדה – ולטפל בה. הורים שעומדים מול ילדים עקשניים חייבים להתייעץ עם מחנכים ואנשי מקצוע כיצד להוציא את הילד מהקיבעון שלו. כדאי לעשות זאת כמה שיותר מוקדם כי לטפל בבוגרים עקשנים זה כמעט בלתי אפשרי, משום שבתור נאמנות לעקשנותם, הם מתעקשים ש ל א לגשת לטיפול.

מה שמשנה עקשנים כאלה – הם החיים. כלומר, הקירות הרבים שהם נתקלים בהם, או הסולמות שנלקחים מהם, או נתניהו שפשוט תולש בביזיון רב מהילד המפונק את הצעצוע שלו ששמו "מע"מ אפס".

מוטב אם כן מוקדם. כי אחרת, לעולם לא.